יום האדריכל 2015

18.06.2015 18.06.2015

על הכנס

כל מעשה תכנוני מעצם מהותו מייצר הגדרה חדשה וגבולות לחלל ולמרחב. לעיתים גבולות המעשה התכנוני באים לגשר ולטשטש את המפגש בין החדש לקיים. לעיתים הגבולות דווקא מנכיחים את השוני, ומייצרים מחסום ומכשול בין חללים ומרחבים.

מעבר למעשה התכנוני עצמו, הדיון בגבול ובהיעדרו באדריכלות רחב ומגוון.
הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת למתכננים לפעול בכל קצות הגלובוס ממשרדם בקצהו השני, או אפילו מחדר העבודה בביתם. הגבולות הפיסיים שבעבר הגבילו ותחמו את המתכננים לפעולה מקומית נפרצו בזכות הטכנולוגיה ואדריכלות הופכת להיות אוניברסאלית וגלובאלית. מהן ההשלכות של פריצת הגבולות הללו? מהן ההשפעות החברתיות, התרבותיות והאתיות?

הזווית הישראלית אף היא רחבה וטעונת הקשרים. היסטורית התכנון בישראל משובצת מושגים דוגמת יישובי ספר, חומה ומגדל, גדר ההפרדה, הבנייה מעבר לחומה ועוד ועוד. גם כיום, העיסוק בגבולות הנתפסים והפיסיים של מדינת ישראל, מרתק ואקטואלי כתמיד.

אספנו בכנס מגוון מושבים העוסקים בנושא מזוויות שונות:

– מבנים שמושג הגבול אינהרנטי בהגדרתם (מסוף מעבר, שדות תעופה, מבני שגרירויות)
– קישור לזווית הישראלית על גבולותיה הקובעים והמשתנים ואוכלוסייתה המגוונת, מתכנון המחפש פתרונות, דרך הצגת תקדימים מהחצר האחורית של כולנו, וכלה בחקירה של הכביש החוצה את המדינה לכל אורכה

– אדריכל מגרמניה שחרת על דגלו עשייה מולטידיציפלינרית וחציית גבולות הפרקטיקה הקיימת בשילוב עם פרויקטים לאורך גבולות המדינה גיאורגיה
– הגבול בראי האמנות והצגת פרשנותם של אמנים שונים את המושג (מקולנוע, דרך מיצבים וכלה בכוראוגרפיה)
– תערוכה המכילה 10 פרויקטים של סטודנטים העוסקים בנושא באומץ וביצירתיות. מתוכם נבחרו 4 שידונו בפאנל מיוחד כחלק ממושבי הכנס
– ועוד ועוד..

אני מקווה כי תמצאו עניין בכנס ובדוברים ואשמח לראותכם בין אורחינו,

אדר' רני שור
מתאם כנס יום האדריכל 2015

צוות ההיגוי: יעל ג'ונסון, הילה שמר, איילת בן דוד, גבי נוסבאום, אפרת שמש, רועי פינקלמן

לו״ז

פירוט הרצאות

Could Should Would – the potentiality of architecture

Juergen Mayer

The lecture looks at the works of J. Mayer H. as activators for public space and the redefinition of our urban environment. One major investment of J. Mayer H. is looking at expanding the material of architecture and the boundaries of the discipline. The evolution of new media and new materials redefines our understanding of space as a platform for communication and a catalyst for socio-cultural interactivity.

J. MAYER H.´s projects presented in this lecture look at a shift in our perceiption and occupation of public space. Security issues, surveillance and the seeminigly public quality of private space in an urban commercial context are already part of a transformed understanding of our built environment. By giving controll out of hand, the expectation for an active urban life might also have effected our motivation for engagement, handed over to experts of entertainment.

Activators slip into these public and semi-public conditions of missing and/or animated engagement. They extend the material of architecture and urban planning towards new technologies and new media, encouraging interactivity and communication, from temporary occuptation to the generation of new program. Architecture just becomes another participant. Activators are catalysts for a new form of public life in a culture of service economies.


קיר בטון הוא לא רק חומה / הדס שדר (מהעמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית בישראל) 

מוטיב הקיר באדריכלות, שנעלם בעת המודרניסטית  – חזר בברוטליזם. הקירות המודרניסטיים הקלילים והשקופים התפוגגו, ותחתם עלה ערכו של הקיר הכבד והנוכח. המשקל היה לערך אסתטי כמו גם החומר הגולמי – ורצוי חומר חשוף. בחינת קירות הבטון של הבנייה הברוטליסטית מעלה כי למרות משקלם הנוכח בכוונת מכוון ולמרות עיצובם העבה והכבד, הם השכילו לבקע גבולות בין חוץ לפנים כמו גם גבולות בין מזרח למערב ובין הממלכה לתושב. כלומר: דווקא הם היו אלו שפרצו גבולות, והיו ההפך הגמור מחומה. כיוון שהאתיקה הברוטליסית היא ה"דבר הבא" לשימור ולמחקר – יש משמעות מיוחדת בהבנת ביטוייה השונים והערכים השזורים בה בישראל.

ד"ר אדריכלית הדס שדר

מרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ובמרכז האקדמי ויצו חיפה. חוקרת את השיכון הציבורי במדינת ישראל. פרסמה על כך מאמרים בארץ ובעולם ואצרה בשותפות תערוכות בנושא. ספרה "אבני הבניין של השיכון הציבורי" יצא לאור בשנת 2014. מקימה שותפה של "העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית במדינת ישראל". ספרה: "אדריכלות ברוטליסטית וניאו ברוטליסטית בבאר שבע" יצא לאור בשנת 2014. בכל מחקריה עוסקת בקו התפר שבין אדריכלות לתרבות ולאידיאולוגיה. משמשת כיועצת שימור לתוכניות מתאר עירוניות.


הקשר שבין גבולות, אדריכלות ופתרון סכסוכים טריטוריאליים.

רוב הסכסוכים הבינלאומיים הם טריטוריאליים מטבעם: הם מתרחשים במרחב, נוטים להחמיר בעקבות פעולות מרחביות ובסופו של דבר, פתרונם מותנה בהסדרה מחודשת של המרחב וקביעה מחודשת של גבולותיו. למרות זאת, רק לעתים נדירות לוקחים אדריכלים אלו המתמחים בהבנת המרחב חלק פעיל – – בפתרון סכסוכים טריטוריאליים ובקידום הסכמי שלום, ומשאירים מלאכה זו לעורכי דין, פוליטיקאים, דיפלומטים ויוצאי מערכת הביטחון אשר לעתים קרובות מגיעים לשולחן המשא ומתן עם מעט או ללא הבנה ביתרונות וחסרונות המרחב הבנוי. זהו לדעתנו, מקור לחלק מהפגמים הקשים שבתהליכי המשא ומתן הטריטוריאלי בין ישראל לשכנותיה: בכדי לסייע למצב זה הוקמה סאיה עיצוב לשינוי .

גישתה החלוצית של סאיה הקרויה בפי מייסדיה “Resolution Planning” פותחה לפני כעשור כדי הגדיר מחדש את אחריותם ומעורבותם אדריכלים בתהליכי פתרון סכסוכים מרחביים ובחשיבה אודות גבולות. גישה זו שואפת לא רק להפוך את האדריכלים למעורבים יותר בפתרון סכסוכים אלא ליצור כלים חדשים המיובאים מעולם התכנון, שיכולים לסייע בקידום הסכמי שלום. ליבת העבודה של סאיה , שלעתים קרובות נוצרת – בשיתוף פעולה עם מתכננים פלסטינים יוצרת זווית חדשה להתבוננות בתהליכי משא ומתן ופתרון סכסוכים טריטוריאליים. עבודתה של סאיה שימשה מנהיגים שונים במהלך העשור האחרון, ותוצריה שימשו אף במהלך המשא ומתן הקודם שהתרחש בשנת 2008 , והגדירו את החשיבות הרבה שיש לאדריכלים בגישור הפער הרחב המשתרע בין קביעת מדיניות הפתרון והמציאות בשטח השנוי במחלוקת .

ההרצאה מציגה את תמצית הפעילות של סאיה, פעילות המונחית על ידי הרצון לחזק את הזיקה בין אחריות, מציאות ועבודת האדריכל. במקום לצלול לפרטי פרויקטים מסוימים, ההרצאה ממחישה את הכלים והגישות מתחום התכנון שדרכם ניתן להשפיע על תהליכי פתרון סכסוכים ויצירת גבולות בין חברות, מדינות או שכונות. בין אם מדובר בניסיון לתרגם הסכמים טריטוריאליים למציאות בשטח, או כלי תכנון המאפשרים פתרון נבון יותר לסכסוך ואפילו השפעה "מאחורי הקלעים" על מקבלי החלטות ומובילי מדיניות סאיה – מוכיחה כי אדריכלים יכולים להשפיע על יצירת מציאות לא רק על ידי בניין, אלא גם על ידי עיצוב החלטות הנוגעות למרחב ועל ידי עידוד מקבלי החלטות לחשוב כאדריכלים..

צוות סאיה

אדריכלים יהודה גרינפילד-גילת וקרן לי בר-סיני הם המייסדים של  "סאיה עיצוב לשינוי"   משרד הפועל זה כעשור, שאליו חברו אדריכלית חן פרקש והמתכננת שלי ריבקינד. מיום היווסדו  מקדם המשרד את מקומם של התכנון והאדריכלות ככלים לבחינה ופיתוח הסדרים פוליטיים וכגוף ידע ליישומם. המשרד מתמחה בקשר שבין סכסוכים מרחביים ופתרונות תכנוניים רב תחומיים המאפשרים יצירת חזון משותף ופיתוח מרחבי. בין השאר, מובילה סאיה חשיבה לקידום הסדר שלום בין ישראל לפלסטינים על ידי פיתוח כלים תכנוניים ואסטרטגיים ליישום הסדר קבע. לקוחות המשרד כוללים מכוני מחקר, לקוחות פרטיים וארגונים ממשלתיים מן הארץ והעולם.


גבולות הגוף / רנה שינפלד

על הדוברת:

מה לא נאמר על רנה שינפלד – "מלכת המחול הישראלי", "האורים והתומים של המחול הישראלי",  הניו-יורק טיימס הגדיר אותה "אחת הרקדניות החשובות בדורנו".

עבודתה האומנותית בארץ ובעולם זיכתה את רנה בהכרה, הערכה ופרסים יוקרתיים רבים.

"רקדנית ויוצרת מקורית אשר ממשיכה להעמיק בתוך הסגנון הייחודי של עבודתה מתוך מחקר וסקרנות חסרי גבול. … אינה רק רקדנית בעלת יופי ונוכחות בימתית יחידה במינה, היא ניהלה במשך שנים להקת מחול, אשר הרחיבה את גבולות המדיום לעבר תיאטרון מחול עשיר ומקורי ושיתוף עם יוצרים מתחומים אחרים תוך חיפוש אחר צורות התבטאות חדשות. בצניעות ובנחישות לימדה כל השנים והעמידה דורות של תלמידים, ומעמדה כ"גברת הראשונה של המחול " לעולם לא מנע ממנה להיות חלוצה של ניסיונות חדשניים."

אחת מעמודי התווך של המחול הישראלי, שבמשך כיובל שנות ריקוד ויצירה השכילה להתחדש כל העת, בין היתר בשילוב שירים שכתבה ביצירות המחול שלה; ובהוקרה לאמנית מוערכת אשר עשרות מיצירותיה הועלו על הבימות החשובות ביותר בעולם, זכו להצלחה רבה והפכו אותה לשגרירה של האמנות הישראלית ברחבי תבל.

רנה שינפלד, יצרה שפה חדשה המשלבת חפצים, קולות אדם, שירה, וידאו, מוסיקה, ציור,אמנויות ואמנים משטחים שונים.


אמיר מן עמי שנער אדריכלים ומתכנני ערים

אמיר מן שותף במשרד אמיר מן עמי שנער אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ. משרד זה עוסק בקשת רחבה של פרויקטי תכנון החל בתכניות ארציות, תכניות אב ומתאר, תכניות בנין ערים גדולות וכלה בתכנון מבני ציבור,
מרכזי תחבורה ושדות תעופה, בניני משרדים, תעשיית היי טק, שכונות מגורים, מוסדות חינוך ומלונאות. לאמיר מן ולעמי שנער ניסיון של למעלה מ – 30 שנה במגוון רחב של עבודה מקצועית בארץ ובחו"ל.
אמיר מן היה שותף בכיר במשרד אדריכלים מן הגדולים בחוף המזרחי של ארה"ב. במסגרת זאת תכנן וניהל פרויקטים גדולים במספר יבשות, ביניהם תכניות בינוי, שכונות מגורים, שיקום עירוני, מרכזי מסחר ומשרדים
ועוד. לאמיר מן ניסיון בינלאומי בתכנון מבני משרדים והיי טק. אמיר מן מרכז את ניהול תכנון והתכנון האדריכלי של נמל התעופה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון בתמנע, עבודה זו מתוכננת בשותפות במשרד אמיר מן ועמי שנער אדריכלים ומשרד משה צור אדריכלים. לאחרונה אמיר מרכז את צוות התכנון של הקו האדום הרכבת הקלה דיפו בפתח תקווה. בשנים האחרונות ריכז ותכנן סדרת פרויקטים תחבורתיים גדולים באזורי התמך בנתב"ג 2000 ואת תכנון בנין הקונסוליה האמריקאית בירושלים בהזמנה מחלקת המדינה, ממשלת ארה"ב. כיום מרכז אמיר את תכנון הספרייה הלאומית בירושלים, בשיתוף המשרד השוויצרי הרצוג ודה מרון (Herzog & de Meuron)

בשנים האחרונות אמיר מן הוביל את התכנון לשלושה בניני משרדים חדשים לחברת מרקורי/ HP ביהוד בהיקף כולל של מעל 40,000 מ"ר ולפני כעשור בית IKEA בנתניה. בנוסף, אמיר מן ריכז את התכנון למספר מבני חברות
בקריית שדה התעופה הכוללים בין השאר בנייני מוטורולה, מירס/הוט, ובניין המטה של חברת שיכון ובינוי. בין השאר אמיר מן מרכז את תכנון הבינוי של ביה"ס לעיצוב שנקר, במסגרת זו השלים את תכנון תוספת לשימור
מבנה בניין פרניק ובניין המרכז האקדמי. בגין עבודה זו משרדו זכה בפרס "אות העיצוב" לשנת 2014 . משרדם של אמיר מן עמי שנער מונה כיום כ – – 36 אדריכלים, נוסד בשנת 1991 וזכה מאז בתחרויות תכנון רבות.
עבודתו הייחודית הוצגה פעמים רבות בפורומים מקצועיים, תערוכות והרצאות וזכה לפרסום בעיתונות המקצועית בארץ ובחו"ל.


Osvaldo Romberg

An Argentine artist, curator, and professor who lives and works in Philadelphia, New York, Tel Aviv, and Ilha Grande, Brazil. He attended the Nation college of Buenos Aires and the University of Buenos Aires. His work is included in numerous museum collections.


אדר' אירית כוכבי

מהאדריכליות הותיקות והמובילות בארץ מייסדת משרד אירית כוכבי אדריכלים.IKA

עוסקת בתכנון וניהול פרויקטים לשימושים מעורבים: משרדים, מסחר, מגורים, ומלונאות.שדות תעופה, מבני תרבות וציבור. אירית שותפה בתכנון וביצוע פרויקטים בקנה מידה לאומי, בין הפרויקטים הבלתי נשכחים שעיצבה: המתחם המסחרי והמלונות במרכז ממילא ירושלים ,קניון עזריאלי ומרכז העיר מודיעין ,טרמינל 3 האווירי בנתב"ג, המכלול המוזיאלי החדש בד ושם , מתחם המגורים בכפר דוד, ועוד. כיום עוסקת בן היתר בתכנון שלב ב ' של שדה התעופה בן גוריון לאולמות נוסעים ורחבות מטוסים,בתכנון והקמת בית רשות העתיקות בקריית המוזיאונים ירושלים, בתכנון משרדים ומרכז אומניות בין תחומי בהוד השרון.


“A piece of Jerusalem in the hearth of Berlin”

אורית וילנברג גלעדי

ההרצאה תציג את מערכות השיקולים המדריכות את המתכנן בפרויקט הקמת מבנה שגרירות ישראל בכלל ובברלין בפרט.
הבניין מייצג את הריבונות הישראלית בארץ זרה ואת האספקטים הייחודיים בתכנון בברלין, לנוכח מערכת היחסים האמביוולנטית בין ישראל לגרמניה.


קיבוצים הרחבות והגבול שביניהם

אדר' שני גרנק עשבי

סימן ההיכר של התכנון הקיבוצי הוא בהיותו מרחב נטול גדרות וחלוקות, המתאפיין בגבולות עמומים בין פרטי לציבורי ובין נוף לבנוי, תכנון שהתאפשר בזכות בעלות משותפת של החברה הקיבוצית על הקרקע. הפרטה, הפשרה ובניה על קרקעות חקלאיות מאפיינות את תהליכי הצמיחה מחוץ לקיבוץ, במקביל  לגידור ולחלוקה גם של שטחי הכלל בתוך הקיבוץ פנימה. השכונות הקהילתיות הנבנות מאז שנות ה-90 בסמוך לקיבוצים, מציעות מגוון רחב של דגמי פרישה מרחביים, השונים ביחסם המרחבי למיקום ולבינוי הקיבוצי הקיים.

חקירת תב"עות הקיבוצים המרחיבים בפרישה כלל ארצית, וניתוח ממוקד של מאפייני התכנון במרחב הגבול שבין הקיבוץ לשכונה, סימנו מספר קטגוריות מורפולוגיות המתאפיינות בהבדלי מרחקים, זיקות, קשרים מרחביים ואפשרויות נגישות, בין הקיבוץ הוותיק לשכונה החדשה. מבט כרונולוגי על התפתחות מרחב הגבול, מצביע על הופעתן של קטגוריות, היעלמותן של אחרות, ועל שינויים במגמות התכנון של גבולות הקיבוץ המתחדש.

עבודה זו נעשתה לשם קבלת תואר מוסמך (MA) באוניברסיטת תל אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, ביה"ס לאדריכלות על שם דוד עזריאלי בהנחיית פרופ' יובל פורטוגלי וד"ר טליה מרגלית.

אדריכלית עצמאית בתחום הבניה הפרטית והציבורית. לימדה בעבר בביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, וכיום מרצה בשנקר, בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב.
בוגרת לימודי אדריכלות בהצטיינותB.Arch  (2001)  ותלמידת מחקר לתואר M.Arch ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב.


רלי דה פריס

אמנית ואדריכלית נוף. עבודותיה עוסקות בחקר המקום, בכוחות הפועלים בו ועליו, ובזיקות בין מרכיבים טבעיים, גיאולוגיים ובוטניים לבין היבטים פוליטיים ותרבותיים. באמצעות רישום, פיסול, צילום וכתיבה היא בונה מיצבים. הציגה את עבודותיה בגלריות, במוזיאונים ובכנסים בארץ ובעולם. כאדריכלית נוף היא עוסקת בעיקר בתכנון ושימור גנים, ובפיתוח חשיבה ופעולה אורבאנית באמצעות הצומח והפוטנציאל הטמון בו.


על אדריכלות ארעית: סוכת נצח של שבט ג'האלין, פרוייקט מקבוצת סלה-מנקה ושיתוף איתמר מנדס-פלוהר וישיעהו רבינוביץ

ד"ר דיאגו רוטמן (קבוצת סלה-מנקה), האוניברסיטה עברית בירושלים

רכישה, פירוק והרכבה מחדש בגינת בית הנסן של מבנה בדואי מאזור כביש ירושלים יריחו. לקראת חג הסוכות 2014 החליטה קבוצת האמנים סלה-מנקה, מנהלי מרכז מעמותה בבית הנסן, ושיתוף אמני מעמותה לא לבנות סוכה מרהיבה או חדשנית בעיצובה. במקום זה, בניסיון להעמיק במשמעות הטעונה של הסוכה ומתוך התייחסות למציאות החברתית הישראלית, בחרו האמנים להדגיש את ארעיותו של המבנה ואת הקשר שלו לחיי הפליטוּת, וכך ליצור זיקה לא רק להיסטוריה היהודית אלא גם למציאות הישראלית ולהציע קריאה עכשווית של הסוכה כממשות וכסמל.אמני מעמותה יצאו  במשלחת אתנוגרפית אל מדבר יהודה  כדי לפגוש קבוצה שחיה חיי פליטות: בני שבט ג'האלין הבדווי, שהפכו פליטים לראשונה ב-1949 עת גורשו מאדמתם בנגב, אז נדדו עד לאזור מדבר יהודה, בו הארעיות ממשיכה להיות חלק מחיי היומיום. האמנים פגשו נציגי משפחה, שמעו את סיפורם וסיפרו על כוונותיהם לרכוש מהם מבנה. הרעיון היה לפרק את המבנה ולהרכיבו מחדש בגינת בית הנסן וכך להשתיל פיסת מציאות אחת בתוך מציאות אחרת.
עם הסוכה יועבר לא רק מבנה מגורים אלא גם סיפור אחר של פליטות ושל שהייה במדבר אל מרכז ירושלים. הסוכה המאומצת מציעה קריאה של ההיסטוריה היהודית, התבוננות על מצב של פליטות, חיפוש אחרי מרחב אתני-לאומי-חברתי חדש, רדיפה אחרי חופש וחשיפה למציאות ישראלית מגוונת ולפרדוקסים של ההיסטוריה.
חזרה לאירועי העמותה