לשכת יעוץ
מאגר שאלות - לשכת היעוץ
שרותי העמותה  >>  לשכת יעוץ  >>  מאגר שאלות - לשכת היעוץ

מאגר שאלות - לשכת היעוץ

02/12/2010

מאגר השאלות שנענו על ידי הלשכה

חוק התכנון והבניה

שכר

זכויות יוצרים

אתיקה


חוק התכנון והבניה

ש

הייתי רוצה לדעת מה המשמעות בשינוי חוק המרפסות על בתים פרטיים.
האם ניתן לקרות מרפסת בגג שטוח/רעפים, ולא להחשיב זאת בחישוב השטחים?

ת

אדר' אריה שילה עפ"י תקנות התכנון והבניה, תיקון מ- 31 אפריל 2008, שפורסם בקובץ התקנות 6670, ניתן לאשר קירוי גזוזטרה בשטח של 12 מ"ר.
התקנה מאפשרת מרפסות בשטח של 12 מ"ר בממוצע לבניין ועד 14 מ"ר למרפסת בודדת, דהיינו סה"כ 12 כפול מס' יח"ד.
אם המרפסת המדוברת על ידך היא בבית בודד, הרי שהשטח שניתן למרפסת בכלל ולקירויה הוא רק 12 מ"ר.
קירוי זה מתאפשר ע"י בקשה להיתר, גם לגבי היתרים חדשים וגם לגבי בניה, לפי היתר שניתן או הוחלט לתת עוד טרם יצא התיקון.
סגירת המרפסת בקירות כלשהם מעבר לקיימים לא תתאפשר, גם לא בעתיד.
כמובן שיש להגיש בקשה ולקבל היתר בניה כדין מהוועדה המקומית.
ש אם בת.ב.ע. מצוין ששטחי שרות כוללים בין היתר ממד/מקלט, האם הכוונה לכל שטח הממד/מקלט,או רק מה שמעבר ל12.5 מ"ר שלא נכללים במנין אחוזי הבניה.
ת אדר' אריה שילה
מפנייתך עולה שהוראות התכנית אינן קובעות איזה חלק משטח הממ"ד יש לחשב כשטח שירות.
במצב כזה נראה שהפירוש הנכון הוא שיש לחשב כ-12.5 מ"ר לכל ממ"ד כשטח שירות.
 
הסיבה לכך היא שהתקנות מקנות זיכוי כשטח שירות לשטח הממ"ד נטו, בצירוף השטח שמתחת לקירותיו.
במידה שנחשב שטח גדול מזה כשטח שירות, יתקבל למעשה שטח עיקרי נוסף, בניגוד לכוונת המחוקק.
ש האם לאדריכל רשום מותר לערוך ולחתום על תכנית בניין עיר? ואם יש רלוונטיות להגדרת בניין פשוט בנושא זה?
ת אדר' אריה שילה אדריכל רשום אינו רשאי לערוך תכנית בנין עיר המכילה הוראות תלת-מימדיות, אשר מכוחה ניתן להוציא היתר.
הוראות כאלה כוללות בנוסף ליעוד הקרקע ולשטחי הבניה, גם - קווי בנין, גובה מבנה, מס' קומות, תכסית וכיו"ב.
תקנות ייחוד פעולות קובעות שרק אדריכל רשוי יכול ערוך תכנית כזו. לענין זה אין קשר להגדרת מבנה פשוט.
ש

אני מתכנן בניין חדש.

ברצוני לבנות את הבניין בקו אפס עם המגרש השכן.

יעודי הקרקע שונים:

המגרש עליו יוקם הבניין החדש- מגורים.

הבניין השכן- מגורים ומסחר.

 

האם יש מניעה לבנות בניין חדש בקיר בקו בניין 0 כאשר יעודי הקרקע שונים?

ת אדר' אריה שילה מידע על קווי בנין מקבלים בעירייה במדור מידע.
 
קביעת קווי הבנין נעשית בתכנית (תב"ע).
אין קשר (בחוק או בתקנות) בין יעודי השטחים לבין מגבלות של קווי בנין.
 
אם מדובר בפרוייקט ממשי לתכנון (לא סתם בירור מיקדמי), אתה חייב להגיש בקשה לתיק מידע,
שבמסגרתו תקבל תשובות לכל השאלות התכנוניות - זכויות הבניה, מגבלות הבניה והוראות הבניה.
 
קבלת מידע מלא היא הבסיס לגישה מקצועית אחראית.
ש ברצוני לקבל ייעוץ בנושא זכויות החתימה שלי כאדריכל רשום
ת אדר' אריה שילה לפי התקנות אתה יכול לתכנן מבנה פשוט. ר' הגדרת מבנה פשוט בסעיף 1 לתקנות.
יעוד המבנה הפשוט נקבע בתקנה 3. (2) - כל סוג מבנה "למעט בניני מגורים, מלאכה ומחסנים שהם מבנים פשוטים".
 
כתוצאה משני אלה (הגדרת מבנה פשוט והגדרת יעוד למבנה שאינו פשוט), אתה יכול לתכנן:
מבני מגורים, מלאכה ומחסנים, שהם מאחד הסוגים הבאים:
1. מבנה קונבנציונלי (לא טרומי, לא דרוך ולא מרחבי), במפתחים עד 6 מ', ובגובה רצפה עליונה עד 11.5 מ' (כ-4 קומות).
2. מבנה קונבנציונלי כנ"ל, חד-קומתי , בגובה כולל עד 5 מ', ובמפתחים עד 12 מ'.
ש בירור בקשר להרשאת הגשת תב"ע. האם יש צורך בתואר שני בבינוי ערים בשביל להגיש תבעות? במידה וכן, האם אפשר לעשות ערים ואזורים במקום
ת אדר' אריה שילה כדי להגיש תב"ע דרוש תואר של אדריכל רשוי (הרשיון מתקבל בתום 3 שנות התמחות לאחר הרישום, ובחינה).
על-פי תקנות ייחוד פעולות, מדובר בתכנית בינוי ועיצוב אדריכלי (לא תב"ע). הפרשנות המקובלת לכך היא שזו תכנית שיש בה הוראות תלת מימדיות.
 
אין צורך בתואר שני בבינוי ערים או בתכנון ערים ואזורים.
מודגש שתואר שני כאמור למי שאינו אדריכל רשוי, אינו מאפשר להגיש תב"ע.
ש אני אדריכל רשום במרשם המהנדסים והאדריכלים, אני רוצה לדעת אם אני יכול לחתום על פרוייקט מבנה בן ארבע קומות, במספר הרישום שלי, או שאני צריך להיות רשוי כדי שאוכל לחתום על התיר בנייה.
ת אדר' אריה שילה אם המבנה אינו מיועד למגורים או לתעשיה, או שהוא מבנה טרומי או מתועש, יכול לחתום על התכניות רק אדריכל עם רשיון.
 
בהנחה שהמבנה מיועד למגורים או לתעשיה, והוא אינו טרומי או מתועש, הכללים הם אלה:

עבור מבנה בן יותר מקומה אחת
- מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר מעל פני הכניסה הקובעת למבנה (מותר עד 11.5 מ')
- המפתח המירבי בין העמודים / הקורות / הקירות הנושאים (מותר עד 6 מ')
 
עבור מבנה בן קומה אחת
 - גובה המבנה (מותר עד 5 מ')
- המפתח המירבי בין העמודים / הקורות / הקירות הנושאים (מותר עד 12 מ')
 
אם המבנה שלך עומד בדרישות שלעיל, אתה רשאי לחתום על התכניות.
ש אני אדריכלית רשומה ורשויה. שאלתי היא לגבי חתימות על הטפסים לצורך קבלת אישור איכלוס (טופס 4). בטפסים ישנה אפשרות לרשום שהאחריות היא כללית, וניתן גם לציין תחום ספציפי. אני תמיד רושמת "שתחום אחריותי הוא "אדריכלות בלבד". הועדה לתכנון ולבניה "גזר" דורשת ממני לחתום כאחראית כללית. האם יש צדק בדרישתה של הוועדה על פי החוק?
ת אדר' אריה שילה דרישת הועדה תהיה צודקת אם וכאשר היא תסכים לחתום על אישור לממ"ד, לתחנת טרפו וכיו"ב.
האחריות נחלקת בין האדריכל למהנדסים והיועצים.
 
אם כבר ישנו מישהו שיכול לחתום בשם כולם, זה המפקח הצמוד או מנהל הפרוייקט (אם היה כזה).
אלו הגורמים שמעורבים בכל (או כמעט בכל).
 
מצד שני את צריכה לחשוב גם על הלקוח, במקרה שהועדה לא תוותר.
דרך מוצא מהסבך היא, שאת תחתמי ללא הסתייגות ותקבלי מכל המהנדסים והיועצים חתימה שהם ערבים לחלקם.
זה אולי לא אידיאלי, אבל "מכסה" אותך בצורה סבירה.
ש

גודל חלון בחדר מגורים או מטבח הפונה למרפסת

האם הנוסחא המופיעה בדקל
s=(a+1/8b)*5%
היא הנוסחה הנכונה לחישוב שטח החלון
a=שטח המטבח
b=שטח המרפסת ממול

ת אדר' אריה שילה התשובה שציטטת היא חלקית. במדריך דקל רשום (כמו בתקנות):
1. חלון בחדר הפונה למרפסת (כשאין בחדר חלון אחר) - 8% משטח החדר + 1/8 משטח קטע המרפסת ממול לגיזרת החדר.
2. חלון במטבח הפונה למרפסת (כשאין במטבח חלון אחר) - 5% משטח המטבח + 1/8 משטח קטע המרפסת ממול לגיזרת המטבח.
ש אני מעוניינת לדעת האם לפי החוק תפקיד האדריכל או תפקידו של מהנדס המבנה
(בהיעדר יועץ איטום), לתכנן פרטים ולתת מפרטים לאיטום גג המבנה.
כמו כן אודה לכם על הפנייתי לסעיף בחוק או בתקנות בנושא הנ"ל.
ת אדר' אריה שילה חוק ותקנות התכנון והבניה אינם מסדירים את חלוקת התחומים בין אדריכלים ומהנדסים במקצועות השונים.
 
בחוק המהנדסים והאדריכלים אין עדיין ייחוד פעולות לנושא איטום (יש תקווה שעניין זה יוסדר בעתיד הנראה לעין).
יצויין שתקנות ייחוד פעולות הקיימות, מסדירות את תחומי אדריכלות והנדסת בנין, ללא מקצועות נוספים.
 
במצב דברים זה, חלוקת תחומי הפעולה והאחריות בין אדריכלים ומהנדסים לסוגיהם, מוסדרת בחוזים.
התעריפים ותקנוני השרות של הגופים הציבוריים המובילים (משהב"ש, משהב"ט וכו'), גם הם מסדירים עניינים אלו.
 
במיגזר הפרטי נהוגה חלוקה כזו:
- האדריכל אחראי לאיטום ממפלס הקרקע ומעלה (גם לקירות המבנה, לרצפות שרותים וכיו"ב)
- המהנדס אחראי לאיטום מתחת למפלס הקרקע.
 
המלצתנו היא לעשות כל שניתן כדי שיהיה יועץ איטום. רובם בעלי ידע טוב והאחריות היא שלהם.
 
בהעדר יועץ איטום, רצוי לערוך פרטים ומפרטים תוך הסתמכות מפורשת על תקנים.
בנוסף לכך, חשוב מאוד לרשום במסמכי המכרז / ביצוע, כי הקבלן המבצע וספק חומרי האיטום אחראים לאיטום בכללו.
בתחילת העבודה יש לדרוש בכתב מהקבלן להתייחס לפרטים ולמפרטים ולהעיר את הערותיו, כדי לשתפו באחריות.
ש בוגרת של המגמה לארכיטקטורה בבצלאל
בתום לימודי, נרשמתי אצל רשם האדריכלים וקיבלתי מס' רישיון
במהלך שלוש השנים שעברו עבדתי במשרדים לא מאמנים ולכן לא הסדרתי את עניין הסטאז' ולא עברתי את מבחני הרישוי
 
ברצוני לדעת על אילו מבנים  בדיוק אני רשאית לחתום?
ומהן ההגבלות החלות עלי?
אשמח לתשובה בהקדם , מאחר ואני בעיצומו של תהליך תכנון למס'  מבנים ...
ת אדר' אריה שילה שאלתך לא ברורה לי. יכולים להיות שני מצבים:
1. אם קיבלת רשיון עבודה, את אטינך חייבת בדבר נוסף כלפי הרשם, ומותר לך לחתום על תכניות של כל מבנה.

2. אם קיבלת מס' רישום בלבד, את חייבת באימון. עד לקבלת הרשיון מותר לך לחתום על תכניות של "מבנה פשוט", כמשמעותו בתקנות ייחוד פעולות.
הגדרת מבנה פשוט בתקנות מאוד סבוכה, אבל בעיקרון מדובר במבני מגורים או תעשיה (לא מבני ציבור ותעסוקה), שגובהם ומפתחי תקרותיהם מוגדרים בתקנות.

שכר

ש

יש לי הזמנת עבודה ובה מצויין "% מעלויות המוכרות לשכר אדריכלות"- אבקש לדעת היכן מוגדר פרוט של "עלויות מוכרות לשכר אדריכלים בביצוע בפועל".

ת

אדר' אריה שילה העלויות לצורך חישוב השכר, כוללות את סה"כ עלויות הבניה.
לקוחות מוסדיים, כגון משרד הביטחון, נוהגים להפחית מעלות זו את העלות של מנועים (של מעליות, מזגנים מרכזיים וכיו"ב), וספקי כח (גנרטורים ושנאים).
ישנם לקוחות שמנסים להוריד את הוצאות פיתוח השטח, אבל אין לכך עיגון בתעריף כלשהו וצריך לעמוד על כך שסעיף זה נכלל בבסיס חישוב השכר.
ההגדרות עצמן נמצאות בכל התעריפים, לרבות תעריף משהב"ט (שהוא הנפוץ ביותר).

ש

אשמח מאוד באם יש לכן אפשרות לעזור לנו עם העלויות הבאות: 
1. עלות שעת שותף / בעלים
2. עלות שעת עובד בכיר
3. עלות שעת עובד רגיל

ת

אדר' אריה שילה אני מניח שכוונתך היא לתעריף לחיוב הלקוח. ישנו תעריף הממשלה שנקבע על ידי החשב הכללי.
 
1. שותף, נסיון מעל 10 שנים, מעסיק 3 אדריכלים/הנדסאים - 285 ש"ח/ש'
2. אדריכל - ראש צוות, נסיון מעל 10 שנים - 253 ש"ח
3. אדריכל, נסיון 5-10 שנים, או הנדסאי עם נסיון מעל 10 שנים - 176 ש"ח
4. אדריכל או הנדסאי עם נסיון מעל 5 שנים - 132 ש"ח
5. הנדסאי עם נסיון עד 5 שנים - 100 ש"ח
 
התעריף הזה נכון בעבודה עבור משרדי ממשלה. ממנו ישנן הפחתות של 10%, 20% 30%,
כפועל יוצא של היקף ההעסקה, עבודה נמשכת וכיו"ב

ש

אני מתחיל בקרוב לתכנן מבנה ציבור / חינוך באיזור המרכז.
האם תוכלו לתת לי אינפורמציה על שכר טרחה הנהוג ?

ת

אדר' אריה שילה התעריף לתכנון מבנים מושפע מגורמים רבים, כפי שמפורט להלן:
 
1. מי הלקוח - עירייה, מועצה מקומית, חברה כלכלית עירונית וכיו"ב.
2. האם צפוי מו"מ בינך לבין הלקוח, או שהוא ישלם לפי תעריפים מקובלים (בדרך-כלל תעריף משהב"ט)
3. סוג המבנה - בית-ספר, מועדון, אולמות ספורט/מופעים וכיו"ב.
4. שטחי הבניה לסוגיה - על-קרקעי, תת-קרקעי.
5. עלות משוערת של חלקי הבניה השונים.
6. האם מדובר בבנין חדש, או שינויים פנימיים, או תוספת לבנין קיים, או שיפוץ בלבד.

ש

ברצוני לברר את חוקייותו ותקינותו של נוהג העמלות שמקבלים אדריכלים ומעצבי פנים.
1. האם הנוהג הזה מותר על פי חוק?
2. האם הנוהג הזה מקובל מבחינה אתית מקצועית? והאם יש סייגים כלשהם?
3. האם קיימת אבחנה בנושא זה בין המגזר הפרטי לציבורי?

עד כמה שבדקתי את הנושא, זה מאוד מקובל בקרב אדריכלים ומעצבי פנים, כהשלמת הכנסה לתשלומים היחסית נמוכים אותם הם גובים מהלקוחות.

מה שמציב את האדריכלים המעוניינים לשמור על קוד אתי, יושר ושקיפות מלאה מול הלקוח בעמדת נחיתות מול התחרותיות בשוק.

ת

אדר' אריה שילה הנוהג עומד בסתירה לתקנות האתיקה וככל הנראה גם לחוק - קבלת טובת הנאה שלא כדין.
כיום עוסק צוות בניסוח קוד אתי למהנדסים ואדריכלים, אשר בו נבדקים נושאים דומים.
בין היתר נבחנת האפשרות לאפשר קבלת עמלה כזו, בתנאי שהמזמין יודע את סכום העמלה והביע הסכמתו במפורש (בכתב) לכך.
 
מודגש שכרגע עדיין לא הוחלט על כך ובשלב זה, חל איסור מוחלט על קבלת עמלות.

ש

נפלה בחלקי ההזדמנות להציע את שירותי לפרוייקט של מבנה מועדון נוער ביישוב בצפון הארץ.
המבנה הנו מבנה פשוט, בן קומה אחת ובגודל של 180-220 מ"ר
הערכה ראשונית לתקציב הפרוייקט כ - 1,000,000 ש"ח + מע"מ.

הייתי מעוניין לדעת איזה אחוז מתקציב הפרוייקט נהוג לבקש עבור שירותי תכנון, למבנה מהסוג שמוזכר למעלה.

ת

אדר' אריה שילה

לפי תעריף משהב"ט - השכר הוא 4.85%.
לפי תעריף א.א.א.י. - השכר הוא 7.29%.
 
הרשויות אינן מכירות כלל את תעריף א.א.א.י.
בדרך-כלל נדרש לתת הנחה מתעריף משהב"ט - 10% ויותר.
אני מציע שתדרוש את תעריף משהב"ט ותהיה מוכן ל-4.5%.

ש בשנת 96 הוסכם בין  א.א.א.י  ובין משרד המסחר והתעשיה כי א.א.א.י  מסכימה למחוק את בקשתה לאישור הסדר כובל בכל הקשור לתעריפי א.א.א.י  (מה המשמעות של הסדר כובל ? האם עד אז היינו מחוייבים לעבוד ע"פ תעריף זה ?)
 
לאחר מכן  הבחנתי שבתעריפי "דקל" הוחלפו תעריפי השעות של א.א.א.י לתעריפי שעות (זהים בגבהם) של  א.א.ע (ארגון אקדמאים עצמאיים).
 
מה הקשר בין האגודה לבין ארגון העצמאיים ? האם ארגון העצמאיים הינו חלק מ א.א.א.י ?
 
האם חל שוני במעמדו של תעריף א.א.א.י  ? האם יש מניעה ששני גופים המתקשרים ביניהם כיום להסכים לעבוד עם תעריף א.א.א.י  הן לגבי האחוזים והן לגבי השעות ?
ת אדר' אריה שילה 1. הארגונים הרלוונטיים
ארגון העצמאים (א.א.ע) הוא גוף נבדל מהאגודה (א.א.א.י) ולמעשה הוא יחד עם הסתדרות המהנדסים יסדו את הלשכה (יורשתה של האגודה).
עם הקמת הלשכה עבר כל הטיפול בענייני תעריפים לחזקתו של הארגון, ולכן התעריף שאתה מזכיר נחשב כיום לתעריף של הארגון.
 
2. הסדר כובל
לעניין זה ישנם שני גורמים משפיעים - הממונה על הגבלים עסקיים ובית הדין להגבלים עסקיים, המטפלים בקרטלים ובמונופולים.
קרטל כידוע הינו התארגנות של ספקים לתיאום מחירים ביניהם, בניגוד לשאיפה הרווחת אצלנו למשק תחרותי.
תעריף נחשב כהסדר המגביל את המתכננים לקחת שכר מסויים (בין אם התעריף מחייב או מנחה), ולכן הוא נחשב כהסדר כובל ואסור עפ"י חוק.
ארגון העצמאים נחשב קרטל של בעלי משרדי תכנון ולכן מגבילים אותו מלפרסם תעריף כזה.
יצויין כי ההגבלות חלות רק על הארגון, אך כל מתכנן ולקוח בנפרד, רשאים לסכם ביניהם על התקשרות לפי התעריף.
יצויין עוד כי תעריף השעות של הארגון אינו מופץ לחבריו בדרך כלשהי מזה כשנתיים, בשל הנחיות הממונה על ההגבלים.
 
3. התעריף
מאז ומתמיד היה התעריף (של האגודה, הלשכה והארגון) - תעריף מנחה, ולכן מעולם לא היינו ממש חייבים לעבוד על פיו.
על-אף זאת, בעבר התייחסו אליו מאוד ברצינות ורוב המתכננים והמזמינים עבדו לפיו, כאילו היה תעריף מחייב.
לצערנו הרב, פשה במחוזותינו הנוהג של מתן הנחות, אשר במקרים קיצוניים הגיעו אף להפחתה של 60-70% מהתעריף.
אנו ממליצים לאדריכלים לשקול מהו השכר הראוי שיאפשר להם לבצע את התכנון המבוקש ברמה המקצועית הנדרשת.
ש נפלה בחלקנו הזכות לתכנן אגף חדש למבנה ציבור קיים. מדובר במבנה משרדים ו 3-4 חדרי פעילות, בסדר גודל של 350 מ"ר (כולל שטחי שירות).
1. כרגע לא מתכונן קשר פיזי בין המבנים, על אף שבשל מגבלות המגרש, הם יהיו קרובים זה לזה. האם אגף חדש כזה מהווה פגיעה בזכויות היוצרים של מתכנן המבנה המקורי? האם על המזמין ליידע את האדריכל המקורי?
2. המזמין מבקש מאתנו הערכה תקציבית לעלות כל הפרויקט. כמובן שמדובר בהערכה בלבד, שהרי טרם החל תהליך התכנון, ונוסחה פרוגרמה ראשונית בלבד. מבדיקות שעשינו עד כה, אנו מוצאים פערים גדולים בעלויות מבנים מסוג זה – מ 10000 ש' ועד 13000 ש' למ"ר (לכל הפרוייקט, כולל תקורות). האם ישנו כלל אצבע/מחירים מקובלים? כיצד אתה ממליץ לנהוג במקרה כזה?
3. שקלנו להעסיק מנהל פרויקט מטעמנו שיעזור לנו גם בשלב הכנת האומדן, ויהיה מנהל הפרויקט בהמשך (אך עם זאת, יקבל את שכרו מאיתנו, ויהיה כפוף לנו) אנו יודעים שזה לא מקובל בתחום – אך סבורים שכך זה בעצם צריך להיות.
ת אדר' אריה שילה 1. על המזמין ליידע את האדריכל הראשון בכל מקרה. סביר שתעלה וענה לפגיעה בזכות היוצרים, אך לא בטוח שהיא תתקבל.
2. איני יודע למה התכוונת בתקורות. עלות בניה נטו (מחיר קבלן), יכול להגיע במבנה ציבורי "רגיל" לכ-7,000 ש"ח למ"ר.
3. העסקת מנהל פרוייקט על-ידי האדריכל כרוכה בניגוד עניינים מצד מנהל הפרוייקט. חובתו על-פי ההגדרה תריכה להיות כלפי המזמין, לא כלפי האדריכל.
אתם יכולים לשקול ולהציע למזמין שאתם תהיו מנהלי הפרוייקט. כמובן שתוכלו להעסיק אדם שיעשה זאת בפועל מטעמכם.
ש אנחנו עומדים לחתום על תכנון מבנה לעמותה פרטית שעוסקת בחינוך
שטח הבנייה יהיה כ 600 מ"ר על מגרש 1.4 דונם בהרצליה
המבנה כולו חדש.
ת אדר' אריה שילה אני מניח שהתכוונת, מהו הסכום הראוי לפי תעריפים מקובלים.
התעריף הרלוונטי לעניין זה הוא תעריף משהב"ט. יש גם תעריף חדש של משהב"ש, אבל איני יודע באיזו מידה השימוש בו נפוץ.
לפי תעריף משהב"ט מגיע 4.675% מעלות הבניה. הערכת עלות סבירה היא 6,000 ש"ח/מ"ר, כך שמתקבל שכר של 168,000 ש"ח.
להערכתי זה שכר מעט נמוך עבור תכנון ברמה מקצועית גבוהה. כדאי לשוחח באופן פתוח עם הלקוח ולנסות להגיע לשכר שנראה לכם סביר.
לשם אינדיקציה, אני מעריך שתשקיעו בתכנון 800-1,000 שעות עבודה. השכר הממוצע לשעה במשרד לפי תעריף החשכ"ל הוא כ-250 ש"ח.
אתם בהחלט יכולים להציג ללקוח גם את ההערכה הזו.
ש אני צריך להוציא הצעת מחיר לתכנון/עיצוב פנים משרדים עבור חברת הייטק פרטית
מדובר על בין 500 מ"ר ל 600 מ"ר של מעטפת קיימת באזור המרכז
התכנון צריך להיות ברמה גבוהה ומפורטת ואזורי ישיבה, תכנון חלוקה, מטבח, חדרי ישיבה, שירותים וכ'
תאום כל היועצים
בחירת ריהוט / תכנון ריהוט במידת הצורך
פיקוח אדריכלי
 
האם יש מחיר מומלץ לתכנון למ"ר ?
ת אדר' אריה שילה השאלה שלך כמוה (בערך) כמו השאלה - איזה כובע צריך יתום. כמובן שהכל תלוי בנסיבות.
 
ראשית, ישנם תעריפי תכנון. במקרה הזה מתאים תעריף משהב"ט (מצ"ב).
עליך לחשב את עבודות הבניה והגימורים לפי תעריף אדריכלות (עמ' 29), שים לב למקדם שיפוץ בתעריף.
בנוסף לכך, עליך לחשב את עבודות ריהוט לפי תעריף אדריכלות פנים (עמ' 102). שים לב למקדמים של כמויות הפריטים.
 
שנית, ישנו תעריף מקובל.
איני מכיר את "מספר האצבע" לתכנון מסוג זה, אבל כדאי להתייעץ עם אדריכל פנים.
בין כ-10 חברי לשכת היעוץ אין כאלה שעוסקים בתחום.
אני מרשה לעצמי להפנות אותך אל אדריכל דב אלון. יש לי יסוד להניח שהוא מתמצא בתחום וגם יהיה מוכן לתת לך טיפ בנושא.
 
שלישית, ישנו השוק עצמו. כאן הכללים הם יותר פשוטים, אבל מעט יותר קשים לעיכול.
הלקוח יכול לקבל הצעות גם מאחרים ולמעשה אתה מתחרה בהם. כלומר, ישנו מספר ראשון - כמה הלקוח מוכן לשלם לך.
לך יכולה הערכה של מידת ההשקעה שלך (בעיקר בשעות עבודה). מכון "צומח" מספר שני - בכמה "שווה" לך לבצע את העבודה.
ואז אתה מתמרן מול הלקוח ומנסה לקבל כמה שיותר, תוך כדי איזון בין "להרוויח" את העבודה, אבל גם (חשוב לא פחות) - להרויח כסף.

זכויות יוצרים

ש אני עומדת לקראת חתימה על חוזה התקשרות ובו הדרישה הבאה:
 
2. זכויות יוצרים
    2.1. כל התוכניות, שתעשינה על ידי האדריכל ושולמה לאדריכל התמורה בגינן, תחשבנה כרכושו של המזמין, והמזמין יהיה רשאי  להשתמש בהן או בהעתקותיהן לצורך הפרויקט, לפי ראות עיניו.
    2.2. האדריכל לא יעורר כנגד המזמין או כל אדם אחר כל טענה של זכות יוצרים, זכות מוסרית, זכות פטנט או כל זכות אחרת הנובעת ממתן השירותים על פי חוזה זה ו/או ביצועם.
 
2.1. מבלי לגרוע מהוראות אחרות בחוזה זה בדבר היות ההפרות הפרות יסודיות, בכל אחד מהמקרים הבאים ייחשב האדריכל כמפר את החוזה בהפרה יסודית באופן שההפרה זו תזכה את המזמין , נוסף על כל התרופות להם הוא זכאי על פי כל דין וחוק, לבטל את החוזה עם האדריכל ולמסור את המשך העבודות לכל אדריכל אחר שיראה לו והאדריכל יהיה מנוע מלהפריע או להתערב בכל העברה כזאת ויהיה חייב למסור את כל החומר שבידו למזמין ובתנאי ששולם לו השכר עד אותו השלב וניתנה לו התראה מראש של 30 יום לתיקון ההפרה ובתנאי שלא יהיה אחראי לתכנון אותו ביצע אדריכל אחר.    
 
האם הסעיף הזה לגיטימי?
מה לגבי זכויות יוצרים?
האם יכול לקוח לחייב אדריכל לוותר מראש על זכויות היוצרים על הפרויקט?
ת אדר' אריה שילה רקע
אפשר לוותר על זכות היוצרים (שהיא זכות חומרית, דהיינו - קבלת שכר). להערכתי - המזמין אינו מתכוון לכך.
אי-אפשר לוותר על הזכות המוסרית (שהיא הזכות שהיצירה תיקרא על-שם היוצר ושלא תיגרם בה פגיעה). כנראה שהמזמין מעוניין למנוע תביעה במקרה שהתכנון יועבר לאדריכל אחר והוא ישנה את היצירה.
ככל שמדובר ביצירה פיזית - בנין, יש לעמוד על כך שכל שינוי ביצירה יחייב הסכמה או מנגנון תיאום כלשהו איתך. אם מדובר בתב"ע - הנושא אינו רלוונטי (אין זכויות יוצרים).
 
ועתה - לתשובה:
1. הסעיף הראשון - בסדר.
2. הסעיף השני - יכול להיות בסדר, בתנאי שיירשם בסופו "... ובלבד שהמזמין יימנע מפגיעה כלשהי בזכות היוצרים ובזכות המוסרית של האדריכל".
3. הסעיף השלישי - כנ"ל.
4. המזמין רשאי לדעתי להפסיק את התכנון על-ידך, בתנאים הבאים:
    4.1 תשלום כל השכר הגיע עד אותו שלב (לרבות פיצוי על הפסקת העבודה, אם נקבע פיצוי כזה בחוזה).
    4.2 הימנעות של המזמין, ובעמצעותו - גם האדריכל הבא, מלפגוע ביצירה.
    4.3 מסירת התכניות למזמין מחייבת תשלום לפחות של כיסוי ההוצאות לשם כך. מומלץ בחום שלא להעביר קבצים אלא נייר בלבד.
ש ברצוני לברר האם קיימות תקנות מקצועיות בענף האדריכלות לעניין זכויות יוצרים של מבנה שתכנונו הושלם ונבנה אך נדרשת כעת תוספת למבנה על ידי אדריכל אחר.
האם לאדריכל עומדת זכות סירוב ראשונה כאשר מדובר המבנה שתכנן הושלם ונבנה וכעת נדרשת הוספת תוספת על ידי אדריכל אחר?\
 
יצוין כי הסכם עם האדריכל המקורי קובע כי לא יעשו שימוש בתוכניות ללא הסכמתו.
ת אדר' אריה שילה רקע
בנושא זכויות יוצרים קיים חוק זכויות יוצרים, שעודכן בשנת 2007, כפי שוודאי ידוע לך.
תקנות האתיקה קובעות בנוסף שפגיעה בזכויות יוצרים הינה גם עבירה אתית.
לפי אותן תקנות, מתכנן שנכנס לנעליו של קודמו, חייב לשמור על זכויות היוצרים שלו.
זכויות היוצרים מגינות על היצירה בין אם לפני, או בזמן, או לאחר הבניה.
 
התייחסות לשאלותיך
השאלה - האם תוספת למבנה יכולה להיחשב כפגיעה בזכויות יוצרים, אינה טריוויאלית.
יש להשיב עליה באופן פרטני לפי המקרה, ובמיוחד על רקע שאלת היסוד - האם המבנה הוא יצירה הראוייה להגנה.
 
זכות סירוב של אדריכל, מעוגנת בדרך כלל בחוזה עם המזמין, אבל ישנה מוסכמה (להבדיל מהלכה משפטית) שזכות כזו עומדת לאדריכל, אף-אם הדבר לא נרשם בחוזה.
ישנן שתי סיבות להניח שבמקרה זה יש לאדריכל זכות סירוב:
1. אם קיים חשש לפגיעה בזכות היוצרים, מתייתר הצורך לבחון אם קיימת זכות סירוב, משום שדי בפגיעה כזו, כדי למנוע תכנון התוספת על-ידי אחר.
2. מכיוון שלא ניתן מעשית לתכנן תוספת למבנה ללא שימוש בתכניות המבנה הקודם, ומכיוון שההסכם קובע שלא ייעשה שימוש כזה, נראה שאין אפשרות לתכנון התוספת מבלי לתת זכות סירוב לאדריכל הראשון.
 
יודגש שעמדה זו אינה באה במקום חוות דעת או יעוץ משפטי, אלא על רקע היכרות עם התחום וניתוח השאלה בעיני אדריכלים ולא בעיני השופט.
ש

לאורך השנים,אנו יוצרים ומתכננים בתים רבים כולל עשרות פירטי בנין,נגרות,מסגרות,אבן וכד.ומדי פעם אנו ניתקלים בסיטואציה שבעלי מיקצוע מצלמים את הפרוייקטים בכדי להעצים את תפקידם וכמובן להראות את יכולתם.

אבל הדבר פוגע בנו קשות.כי אנו עובדים עשרות ומאות שעות על תיכנון ומקווים לישמור על יחודיות לאורך תקופה.

ובעלי המיקצוע הנל,למעשה מישתמשים ביכולות שלנו" ומוכרים" לאדריכלים אחרים את העיצוב שלנו.וידוע מאד שמישרדנו הינו מודל להעתקה כבדה נון סטופ.השאלה האם זכותנו לסרב מלתת אישור לצלם פרוייקטים שלנו ללא אישורנו.

האם אנחנו בעלי זכות היוצרים על העיצוב.

ת אדר' אריה שילה אני מכיר ומוקיר את עבודתכם האדריכלית ובאמת ראוי להגן עליה מפני העתקה.
 
צילום העבודה, בוודאי אם הוא משמש לשיווק של רעיון, מהווה הפרה של זכויות היוצרים שלך.
העתקת העיצוב בפרוייקט אחר, גם הוא כמובן מהווה הפרה של זכויות היוצרים.
 
אתה בהחלט יכול להגביל את הצילום על-ידי בעלי מקצוע שמבצעים את תכניותיך, ורצוי שההגבלה תיעשה בכתב !
בנוסף לכך, אם גילית שמישהו, אדריכל או כל אדם אחר, עשה שימוש בעיצוב שלך, תוכל לתבוע אותו על הפרת זכויות היוצרים.
ש האם אדריכל שנשכר ע"י לקוח לביצוע תכניות (לשינוי תב"ע, במקרה דנן) יכול לדרוש/לבקש מהאדריכל לקבלן גם בפורמט של דיסק למחשב ולא רק מפה/תשריט?
 
פנה אליי לקוח שאדריכל מסרב למסור לידיו את התוכניות על דיסקט.
אבהיר כי במקרה דנן מדובר בעבודה שהתבצעה כבר לפני מס' שנים ושולם בעדה שכר מלא.
ת אדר' אריה שילה אני מניח שהשאלה היא - האם אדריכל שנשכר לערוך שינוי לתכנית (תב"ע), זכאי לקבל מהאדריכל שערך את התכנית המקורית את קבצי התכנון.
 
התשובה לשאלתך קצת מורכבת.
 
1. האדריכל השני זכאי לקבל תכניות בנייר (תמורת כיסוי הוצאות סבירות, לרבות זמן טיפול).
מאידך גיסא, הוא אינו זכאי לקבל את הקבצים ללא תמורה. הקבצים, בניגוד לתכניות מנייר, הם תוצרי עבודת האדריכל הראשון, וגלומה בהם השקעה רבה של עבודה.
מי שמעוניין לחסוך מעצמו עבודה, חייב לשלם לזה שערך את הקבצים.
 
המקבילה לכך היא שחוזה להשכרת דירה, ניתן לקבל במספר דרכים (למשל ברשות המיסים).
קובץ החוזה שערך עורך הדין הוא רכושו והוא אינו חייב לתיתו לאחר ללא תמורה הולמת.
 
2. בנוסף לכך, עלולות להתעורר שאלות חוזיות ואחרות, שאיני נכנס אליהן משום שהפרטים לא נמצאים בידי.
 
3. כמו-כן, בתכנית הכוללת בינוי, יכולות לעלות גם סוגיות של זכויות יוצרים.

אתיקה

ש

לקוחותיי רכשו מגרש שהוגשה עליו תב"ע נקודתית ע"י אדריכל א', שנשכר ע"י הבעלים הקודמים של המגרש.

לצורך הכנת התכנון המפורט נלקח ע"י הבעלים הקודמים אדריכל ב' שהתחיל לעבוד על הפרוייקט.

 

לקוחותי רכשו את המגרש יחד עם מכתב שחרור מאדריכל ב' שהיה האחרון שטיפל בפרוייקט.

 

בשיחה שהייתה לי עם אדריכל א' לצורך בירור פרטים מסוימים בתב"ע שהגיש ,נאמר לי על ידו ,כי עדיין חייבים לו כסף הבעלים הקודמים ולכן הוא לא יוכל לעזור לי בעניין.

 

שאלתי היא האם במקרה כזה מספיק מכתב שחרור מהאדריכל האחרון שטיפל בפרוייקט  או שצריך ללכת ארבעים שנה אחורה עד האדריכל הראשון וממנו לקבל מכתב שחרור?

ת אדר' אריה שילה בתשובה לשאלתך ישנם שני היבטים רלוונטיים:
 
מבחינת אתית - בהנחה שנתבקשת לתכנן את המבנה, ולא המשך של התב"ע - אין צורך שתקבלי מכתב שיחרור מהאדריכל שערך את התב"ע.
מבחינה קולגיאלית - מצופה מכל אדריכל/ית לסייע ככל שניתן לאדריכל קודם, אך במקרה זה נראה שהחובה אינה ניתנת למימוש, משום שהלקוח התחלף באחר.
ש ביצעתי עבודת תכנון מלאה עבור בעל עסק. העבודה נסתיימה לפני מספר שנים. ללקוח נמסרו בזמנו מלוא התכניות.
היום מבקש ממני הלקוח להוציא שוב פלוטים של התכניות (כי לא שמר לעצמו את המקור). העבודה לוקחת כשעה וחצי. ועל כך אני מבקשת לקבל תשלום.
האם זה בסדר ומקובל?
האם יש לי מחוייבות כלשהי כלפיו לספק לו תכניות (ותכניות אוטוקאד) לפי דרישה, מתי שאדרש?
ת אדר' אריה שילה 1. שמירת תכניות
    1.1 אדריכל מחוייב לפי חוק לשמור תכניות 7 שנים מיום שנסתיימה הבניה, כלומר ממועד אישור האיכלוס.
    1.2 אם נרשם בחוזה מועד ארוך יותר - הוא מחייב.
    1.3 משיקולים של תביעות אחריות מקצועית מומלץ לשמור תכניות ללא הגבלת זמן.
2. העברת תכניות ללקוח
    2.1 במשך אותן 7 שנים, אדריכל חייב להעביר ללקוח העתקי תכניות.
    2.2 כמובן שהאדריכל זכאי להחזר הוצאות בגין העברת התכניות, לרבות הזמן הנדרש לצורך הפקתן.
3. העברת קבצי תכניות ללקוח
    3.1 אין התחייבות חוקית לאדריכל להעביר קבצים ללקוח.
    3.2 אם נרשם בחוזה שהאדריכל חייב לעשות זאת - החוזה מחייב.
    3.3 מומלץ להימנע ככל שניתן מלהעביר קבצים הניתנים לעריכה ללקוח, משיקולים של פגיעה אפשרית בזכויות יוצרים.
ש האם ניתן להחליף אדריכל בתכנון וילה באדריכל אחר גם ללא הסכמתו בכתב? האם די שהלקוח מחליף את האדריכל? בהנחה שהלקוח גם אדריכל רשוי ורוצה לחתום לבד על הגרמושקה?
אבקש לדעת מה קורה כשאדריכל מחליט להתפטר ולהסיר אחריות. האם גם במקרה זה נדרשת הסכמתו לאדריכל שמחליף אותו?
ת אדר' אריה שילה
כדי להחליף אדריכל בתכנון של כל סוג מבנה, לרבות וילה, יש לקבל את הסכמתו בכתב.
במקרה שהאדריכל אינו נותן את הסכמתו, יש אפשרות לקבל שיחרור מחובה זו מאת ועדת האתיקה.
הועדה תשקול לעניין השיחרור נושאים כגון -
פגיעה אפשרית בזכויות יוצרים, פגיעה אפשרית בפרוייקט בהיבטי חוק התכנון והבניה, הסדרה של העברת האחריות המקצועית לאדריכל הנכנס.
 
לעניין זה, הלקוח אינו צד, משום שהוא מתרחש במישור כללי האתיקה, בין שני האדריכלים (לא במישור המשפטי-עיסקי).
זו גם הסיבה שהועדה לא תשקול נושאים חוזיים-כספיים, אלא תשאיר זאת להליכים מקובלים - בוררות או משפט.
 
כאשר הלקוח עצמו הוא אדריכל, הוא אינו נהנה מהקלות, אלא להיפך. כלקוח, חלים עליו גם חיובים משפטיים, ביניהם - חוק החוזים.
ככלל, מומלץ ביותר להסדיר חילוקי דיעות כאלו במסגרת של בוררות. האדריכל הנכנס נדרש לסייע לעמיתו היוצא להגיע להסדר עם הלקוח.

כשאדריכל מתפטר, המצב במישור האתי הוא זהה, אך ישנו שוני בהיבט המשפטי.
ש בשעתו לפני למעלה מ-10 שנים, בוצע תכנון ע"י אדריכל בי"ס שלא הוצא בגינו היתר בניה והפרויקט לא בוצע.
בימים אלו, מעוניינים לקדם תכנון מחדש של ביה"ס, לאור העובדה שתקני משרד החינוך השתנו באופן משמעותי יש לכך השלכות על התכנון הקודם והוחלט לתכנן מחדש את הבנין.
פנינו לקבלת הצעות מחיר ממספר אדריכלים כולל האדריכל מלפני 10 שנים שלא זכה במכרז.
האם יש למועצה, מחויבות כלשהי כלפי אותו אדריכל.
שהרי מדובר בתכנון חדש לחלוטין, פרוגרמה חדשה ותקנים חדשים.
ת אדר' אריה שילה המחוייבות שלכם כלפי האדריכל הראשון היא חוזית ומוסרית כאחד.
 
בעיני, השיקול המוסרי הוא ראשון במעלה.
העסקתם את האדריכל הראשון וככל שהבנתי ממך, לא קרה דבר שבגינו אתם מבקשים להימנע מהמשך העסקתו. לכן לא נקטעה המחוייבות המוסרית, למרות שחלפו 10 שנים.
 
עם-זאת, אין לזלזל גם בשיקול החוזי.
אומנם איני משפטן והחוזה אינו לפני, אבל ישנם דברים שהם בגדר "הדבר מדבר בעד עצמו". האדריכל הראשון ערך תכנית, אשר לא מומשה בשל גורמים שאינם בשליטתו.
הצרכים השתנו ועכשיו אתם מבקשים לתכנן מבנה מחדש, לפי תקנים ופרוגרמה שהשתנו עם הזמן. התפתחויות מעין אלה קורות בפרוייקטים רבים והן אינן עילה להחלפת אדריכל.
 
לסיכום - המעשה הנכון מבחינתכם הוא להמשיך את העסקת האדריכל הראשון.
ש שאלתי בעניין של אתיקה מקצועית
אני עבדתי כ"פרי לאנסר" במספר משרדים
האם מותר לי להפגש עם קבלן או גוף שהזמינו עבודה מהמשרד בו עבדתי
אם לא - למשך כמה זמן אסור
ת אדר' אריה שילה תקנות האתיקה המקצועית אינן עוסקות באופן ישיר בסוגיה שהעלית, אך הן קובעות כללים שמהם ניתן להסיק מסקנות בנושא זה.
תקנה 4 קובעת שבכל עניין יש לפעול בהגינות, תוך שמירה על כבוד המקצוע.
תקנה 5 קובעת שיש להימנע מתחרות בלתי הוגנת בעמיתים למקצוע.
תקנה 10 קובעת שיש להימנע מניגודי עניינים.
 
הקוד האתי המתגבש בימים אלה קובע הלכה ברורה בנושא זה.
סעיף 11 לקוד קובע שיש לנהוג בנאמנות כלפי מי שמעסיק אותך, לשמור על זכויות היוצרים שלו, ולהימנע מפניה פרטית אל לקוחותיו בתקופת ההעסקה וזמן סביר לאחריה.
 
לגופו של ענין - וודאי שלא נכון לפנות ללקוחות המעסיק בזמן ההעסקה ומיד לאחריה.
לשאלה - כמה זמן יש להימנע מכך, אשיב שלדעתי הזמן הסביר הוא שנתיים.
ש אני מבקש סיוע בקשר לאדם שהציג עצמו כאדריכל על גבי פרסומים באינטרנט וחומר שיווקי ועוד... בדיעבד הסתבר שהוא מעצב פנים בלבד.
התקשרתי איתו להכנסת תוכניות עיצוב פנים דירה.
שאלות:
האם יש דבר כזה אדריכל - מעצב פנים ובעצם רק מעצב.
האם יכול להכין תוכניות בקנה מידה וכד' לצורך שיפוץ דירה.
מה הסנקציות שנוקטים על התחזות ולאיזה גוף מגישים את התלונה?
ת אדר' אריה שילה 1. אדריכל הינו תואר מוגן. אדם שאינו רשום כאדריכל בפנקס המהנדסים והאדריכלים אינו רשאי להציג עצמו כאדריכל.
 
2. כדי להכין תכנון פנימי לדירה, אין חובה לשכור אדריכל, אם-כי רצוי משיקולים מקצועיים לעשות זאת.
תכנון פנימי פירושו תכנון שאינו משנה את שטח הבניה, אלמנטים קונסטרוקטיביים, מערכת ביוב ראשית וחזיתות המבנה.
תכנון שמשנה אחד או יותר מאלה, מצריך היתר בניה ולכן - נדרש לשכור אדריכל (הנדסאי רשאי לעשות חלק מאלה).
 
3. התחזות לאדריכל הינה עבירה פלילית, לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, על תקנותיו.
ניתן להגיש תלונה למשטרה, שמצידה יכולה להגיש תביעה לבית משפט (אם-כי המשטרה אין עניין רב בטיפול בתלונות כאלה).
ניתן להגיש תביעה אזרחית, אך במסגרת תביעה כזו יש להוכיח שנגרם נזק.
ככל הידוע לי, ניתן גם להגיש קובלנה פלילית פרטית, שלא באמצעות המשטרה. לשם כך עליך לפנות לעו"ד מתאים.
ש לקראת הגשת התוכניות לוועדה , הדפסנו גרמושקה לעיון ולאחר העיון , הבנו שעלינו להקטין מעט את הבית בקיור אחד ( מטבח ) בקומת קרקע וצמצום בשני קירות בחדרי ילדים ( קיר בכל חדר בכחצי מטר). האדריכלית כעסה על כך והחליטה שעלינו לשלם לה על כך תשלום נפרד בסך 2000 ש"ח לפני מע"מ , שכן מדובר בשבוע עבודה שלם , לדבריה לשם ביצוע תיקונים אלו. מהתייעצות עם אדריכלית אחרת נאמר לי , על ידה , שזה מסתכם במספר שעות לכל היותר.
אני מבקש את חוות דעתכם המקצועית ואת עזרתכם בנושא , מאחר ולדעתנו יש כאן פגיעה באתיקה מקצועית ובנו כלקוחות.
ת אדר' אריה שילה במצב כזה עדיף לשוחח עם שני הצדדים, להבין את היקף השינוי ולנסות לגשר ביניהם.
אומנם הסכום אינו ענק, אבל לעיתים מתפתחות אי הבנות קשות דווקא מדברים קטנים, וחבל !
אני מודה לך על התייחסותך המהירה והעניינית .
אין לי כוונה להגיע עם האדריכלית לבירור / גישור וגם לדעתי היא לא תסכים לבוא . אני ואשתי שוקלים ברצינות להיפרד ממנה , למרות ששילמנו כבר מחצית מהסכום , עקב התנהגותה כלפינו הן ברמה האישית והן המקצועית .
עכשיו אני יודע שיש לי כתובת לפנות אליה , ועל כן אבקש את עזרתכם במידת הצורך.
ש במסגרת הסכם התקשרות עם ארכיטקט, לצורך תכנון בית, הוגדר אותו ארכיטקט כמפקח על בפרויקט.
 כיוון שמפקח הבניה (המהנדס) התרשל, הגעתי לסכסוך משפטי מולו, כאשר טענת ההגנה שלו, באופן גורף, היא שמי שאחראי זה הארכיטקט אשר הוגדר בהסכם כמפקח על.
שוחחתי עם הארכיטקט אשר הסביר לי כי על פי חוק הוא חייב להיות מוגדר כמפקח על, אולם החובות שלו, לגבי מספר ביקורים בבית וכיו"ב אינה חזקה כמו של מפקח בניה (אני לא מצטט אותו מיל במילה במכוון כדי לא להטעות) והציע לי לפנות אליכם כדי לקבל חוזה לדוגמא או כל מסמך אחר אשר מגדיר מהו פיקוח עליון.
אציין כי אין לי ולו טענה אחת כלפי האדריכל אלא כלפי מפקח הבניה וברצוני לקבל כלים כדי לתקוף האשמה זו שלו המופנית כלפי האדריכל.
ת אדר' אריה שילה

האדריכל שלך צודק ואילו המפקח טועה. הגדרות התפקיד המקצועיות הן אלו:
 
פיקוח צמוד (המפקח) - ישנה חובה לנוכחות אינטנסיבית באתר הבניה (בשלבים מסויימים כמעט כל יום).
האחריות המרכזית היא לוודא שהבנין נבנה לפי תכניות העבודה.
כמו-כן שאיכות הבניה, הביצוע והחומרים היא כפי שסוכם בחוזה וכפי שמתואר בפרטים או במפרט הטכני.
פיקוח עליון (האדריכל) - ישנה חובה לבקר במספר מועדים, בעיקר - ביקור בתחילת כל שלב בניה או גימור.
האחריות היא לוודא שהבניה תואמת להיתר (למעט מידות הבניה שהן באחריות המפקח הצמוד).
כמו-כן שהגימורים תואמים לסיכום בין הלקוח לאדריכל. אין אחריות לוודא את טיב הביצוע.
 
הביטוי "פיקוח עליון" מטעה רבים, אם-כי אני מניח שהמפקח שלך יודע את ההבדל בין שני התפקידים וייתכן שלא נוח לו להודות בכך.

ש אני אדריכל מזה כ 14 שנה ובעל משרד משלי כעשר שנים.
לאחרונה התבקשתי על ידי יזם לקחת על עצמי את המשך הטיפול האדריכלי בפרוייקט שהיה בטיפול צמד אדריכליות שהיזם החליט לסיים עמן את התקשרותו.
הפרוייקט הינו תוספת בנייה לבניין לשימור, כשבמסגרת זו יעבור שימור חזיתות, שיפוץ פנימי כולל הריסת כל פנים הבניין ובנייתו מחדש ובניית קומה נוספת.
 
1. היזם טען (ועודנו טוען) שאינו מרוצה מעבודת האדריכליות ושהוא למעשה פיטר אותן.
הוא הוסיף וטען שזכויות היוצרים הן בידיו לפי ההסכם המקורי עם המתכננות וגם אמר כי הואיל ולא מבצעים שינוי בתכנון המקורי אלא רק ממשיכים את שלב הביצוע ע"י אדריכל אחר, הרי אין כאן כל הפרה של זכויות יוצרים.
לדבריו, בין הצדדים קיימות מחלוקות  והוא מוכן לסיימן לאלתר על פי פסיקת הבורר עליו הוסכם בחוזה ההתקשרות המקורי בינו לבינן.
 
2. לאחר סיור באתר ובחינת התכניות ושאר המסמכים שהוכנו על ידי המתכננים, הודעתי ליזם כי בכוונתי לשוחח עם האדריכליות טרם קבלת הפרוייקט משום שאני מעוניין להביאו לידי גמר בדרך הראוייה ומשום שראוי לממשיך הדרך לתקשר עם אלו אותם הוא מחליף.
היזם הסכים לכך.
 
3. בשיחה עם האדריכליות התקוממו הללו על צעדיו של היזם, טענו שהסכסוך בין הצדדים הוא כספי, אמרו שזכויות היוצרים הן בידיהן ושאל לו לאף אחד לגעת בפרוייקט אלא אם קיבל (ולדבריהן לא יקבל) כתב שחרור מאיתן.
כמו כן אמרו דברים בלשון זו "זה לא היזם שיכול לשחרר אותנו מהפרוייקט אלא אנחנו שיכולות לשחרר אותו".
לסיכום, הזהירוני לבל אעז לגעת בפרוייקט אלא אם אראה כתתב ויתור מפורש מאיתן ואמרו שהן מגובות בסיוע משפטי וסיוע אחר ככל שיידרש להן.
 
4. הואיל ואין לי רצון לפגוע בעמיתים למקצוע, לעבור על כללי האתיקה המקצועית  ואף הייתי מופתע שעניין הפסקת ההתקשרות לא הוסדר כמקובל, פניתי לתקנות, ראיתי את הכתוב בתקנה 12 וגם את הפרשנות לסעיף זה (שאני מצרף בזאת).
לפי הפרשנות (בג"צ) לסעיף 12, נראה כי אין מניעה לקבל את העבודה.
אשמח לדעת האם אכן כך הם פני הדברים.
ת אדר' אריה שילה פנייתך הועברה אלי ואשתדל להשיב לך במיטב יכולתי.
 
1. איננו נוהגים להשיב לפונה אלינו מבלי לשמוע את הצד השני. לכן לא אוכל לקבוע עמדה בעד או נגד.
 
2. הפרשנות שאותה ציינת לא נשלחה אלי על-ידי העמותה.
אני מניח שמדובר בטופס 10 שערך היועץ המשפטי לועדת האתיקה במשרד התמ"ת.
פרשנותו לא מקובלת על העמותה לפחות בחלקה.
 
3. נושא זכויות היוצרים מורכב מעט מכדי לדון בו במייל.
 
4. היזם פנה אל העמותה, אשר הציעה לו (באמצעותי) להגיע לפגישת גישור עם האדריכליות.
הוא הסכים מיד, אך עדיין לא קיבלנו את תשובתן.
אני סבור שיש לתת ליוזמה זו הזדמנות הוגנת של ימים אחדים.
 
5. פרשנות של תקנות האתיקה היא ענין לועדת האתיקה.
פרשנות של חוק זכויות יוצרים וחוק החוזים היא ענין לבית המשפט.
אני מקווה שהצדדים ידעו לפתור את המחלוקת בדרך אחרת אבל אין כאן קיצורי דרך.
 
6. אין לי ספק שאין אפשרות לחייב צד כלשהו מבין אלו להמשיך בהתקשרות בניגוד לרצונו.
מאידך גיסא הפסקת ההתקשרות טעונה הסדרה כראוי.
 
אני  מאוד מעריך את גישתך האתית והקולגיאלית, דבר שאינו מובן מאליו בימינו אלה.
תקוותי שבקרוב יוכלו הצדדים לברך על המוגמר, מבלי להיזקק לחסדי בית המשפט.
ש פנה אלי קליינט חדש,ולאחר מס פגישות התברר שהיה לפרוייקט אדריכל
קודם. 1. האם אני חייב לקבל אישור על וויתור עבודה ( כבר היו דברים אבל
תמיד זה היה לפני המעשה) 2. מתברר שהקליינט חייב כסף לאדריכל....
יש כאן 2 גישות אחת מישפטית והשנייה חברית אתית.
נירמז לי ע״י איש קשר שעלי לעצור את העבודה עד לישור קו כספי בין
הקליינט שלי והאדריכל הקודם....מה הנכון??!!
ת אדר' אריה שילה כידוע לך, ישנה מחלוקת משפטית בנוגע לתוקפו של הסעיף בתקנות, שלפיו יש לקבל את הסכמת האדריכל.
אתה בעצמך נתת תשובה נכונה לדעתי, שלפחות משיקולים חבריים-אתיים, יש לפעול ליישור קו בין הלקוח לאדריכל הראשון.
אנו פועלים כעת כדי להסיר את הספק המשפטי הקיים בנוגע לסעיף. להערכתי, יש סיכוי טוב שנצליח בכך.

 















































































בניית אתרים Signed by   המגדלור 15 ת.ד 8201 יפו 61082 03-5188234      
  הרשמה | עמוד הבית | מפת האתר | צור קשר | מפת הגעה לעמותה  
© כל הזכויות שמורות