אדריכלות ישראלית
מכללת תל-חי: הקמפוס החדש
מתחם הכניסה לירושלים
בית חולים אסותא
מרכז המבקרים של השפד"ן
מבני חינוך ממוגנים | אדריכלית רחל ולדן
שמונה יחידות דיור | אדריכל דן ראובני
יקב קדמא | אדריכלית דבי שור אליאסי
מלון בוטיק ווסט אשדוד | אדריכל דרור רימוק
הפקולטה לאומנויות באוניברסיטת חיפה | מנספלד קהת אדריכלים
בית הלוחם באר שבע | קימל אשכולות אדריכלים
בית הקיר המרחף | שמואלי עידו אדריכלים
דירת 40 מ"ר | ספארו אדריכלים
בדרך לים | דרמן ורבקל אדריכלות
מפעל מחזור RDF | צ. מוססקו אדריכל ומתכנן ערים בע"מ
HOUSE K | אורבך-הלוי אדריכלים
מתחם שדרת התקוות, גני תקווה | אדריכלית גויס אורון
בית חינוך תיכון שער הנגב | אדריכלים מנספלד קהת, יובל גני אדריכלים
שכונת מגורים בגן יבנה | צחי הלברשטט אדריכלות
פיתוח מרכז בת גלים | בנימין איזק אדריכלים ומתכנני ערים
אדריכלות ישראלית  >>  מרכז המבקרים של השפד"ן

מרכז המבקרים של השפד"ן

24/08/2009

מאת: קרן ידווב, אדריכלית —  משרד וילנברג-גלעדי ידווב 
תכנון: וילנברג-גלעדי ידווב אדריכלים 


   
  מבט לכניסה                                                             מרכז המבקרים מוקף ציונות חול
 

בשנים האחרונות פועלים תאגידים גדולים לגיבוש ה"זהות" התאגידית שלהם – אותו מכלול חמקמק של ערכים, סמלים ושפה פנימית שהופך את התאגיד מ"יישות" משפטית לגוף בעל נוכחות של ממש במרחב העסקי הציבורי שלנו.

אחד האמצעים הרווחים בתאגידים בעלי ממשק רחב עם הציבור הוא הקמתו של מרכז מבקרים. מרכז זה אמור לשמש "חלון ראווה" של התאגיד, מקום בו מוזמן הקהל להכיר את פעילות התאגיד או יותר נכון – לחוות את זהותו.

השבוע נחנך מרכז המבקרים החדש של השפד"ן אותו תכנן משרדנו. המשרד, שעוסק לרוב בפרוייקטים רחבי היקף עבור המגזר העסקי והפרטי, ראה במרכז המבקרים אתגר מיוחד – ניסיון לרכז לנקודה פיזית אחת מסרים תכנוניים ,ולעשות זאת באמצעות שימוש בכלים אדריכליים ולא רק באמצעות מיצגים ויזואליים הנמצאים במבנה שאינו אלא קופסה שחורה ובתוכה תפאורה בלבד, מעין "סט" של סרט.


אתגר נוסף בפרוייקט היה מזמין העבודה – השפד"ן, נכון יותר, איגודן. אחרי הכל, מרכז מבקרים של תאגיד העוסק במיחזור שפכים, מחייב את התאגיד ואת מתכנניו לחשוב על חוויית המבקר באתר אליו לא היה שש להגיע באופן עצמאי. אחרי הכל, במרכזו בריכות חמצון ענקיות שבהן שפכי אדם. לא בדיוק החיזיון המרנין ביותר אותו ניתן להעלות על הדעת.

הבחירה שלנו כמתכננים הייתה לאפשר לבניין "לקחת" את המבקר בו לסיבוב, לנתק אותו מהנוף בו הוא נתקל ישר עם הגעתו למרחב השפד"ן, להעביר לו באמצעים חושיים ולא דידקטיים את מהות תפקידו של השפד"ן ולהחזיר אותו חזרה לאתר כשהוא מצוייד בתובנות חדשות באשר למקום בו הוא נמצא.

כשמגיע המבקר למרכז המבקרים במחוץ, הוא לא נתקל במבנה פיזי בעל נוכחות בוטה. להיפך, המרכז מתחיל מתוך איזור החולות המדבריים, מתוכם נכנס המבקר בשביל כניסה פתוח שמשני צידיו קירות בטון, ובצד אחר שלו חריץ דק ובו מים זורמים, כך שהחווייה החושית העיקרית של הצועד בשביל הכניסה הינה רעש המים. הדיסוננס בין הנוף החולי בעת הכניסה ורעש המים נפתר בעת המעבר, דרך פתח צר, אל רחבת הכניסה לבניין הבנוייה מטרסות ירוקות, שונות מהנוף המדברי. בלי מילים ובלי הסברים, ברור למבקר כי רק החיבור בין מים לחול יכול לשנות את פני האיזור.


קטע מ"חווית המעבר" בצינור התת-קרקעי

במורד הטרסות נמצא המבנה. המבנה עצמו שקוע. הבידוד מאפשר לפנים המבנה עצמו לשלוט על חוויית המבקר וגם להשיג את הבידוד מריחות האיזור - שמושג באופן מושלם.


 
 מבט מהכניסה אל עבר היציאה                 שני קירות וחריץ מים ב"דרך הכניסה"
                                                               אל תוך המתחם

 

בבניין עצמו נחשף המבקר לרצפה שמוארת תחתיו לפתע ומגלה מערכות חשופות של תשתית. למערכות האלה יש אסתטיקה אורבנית בעלת עוצמה משלה. מעל המבקר – תקרה וזו אינה אלמנט קשתי קישוטי בלבד אלא צינור גדול ממנו בנוי המבנה עצמו המבצבץ מהקרקע. המבקר נכנס לעולם התת-קרקעי שמאפשר לערים לחיות. לכל אורך הדרך נלווים לביקור התרחשויות ומידע אינפורמטיבי לאורך הקיר.

מחלל זה יורד המבקר לתוך חלל צינורי. הוא "נטמע" בתוך המערכת של השפד"ן לסיור אינטראקטיבי לימודי-חווייתי שמאפשר למבקר להבין את המדע וההנדסה מאחורי תהליך הטיהור ואת חשיבות המרכז לתפקודה התקין של העיר.



כשיוצא המבקר מהמרכז, שוב דרך טרסות ירוקות, הוא מעריך את העוצמה של מרכז מטרופוליני ענק. הביקור במרכז מאפשר להבין כי איכות סביבה (מחזור מי השפכים) אינה מילה מיופייפת, אלא חלק חיוני ממרקם חי ונושם של הנדסה אורבנית.


 
צילום:  ניר אלון

בניית אתרים Signed by   המגדלור 15 ת.ד 8201 יפו 61082 03-5188234      
  עמוד הבית  
© כל הזכויות שמורות