אדריכלות ישראלית
מכללת תל-חי: הקמפוס החדש
מתחם הכניסה לירושלים
בית חולים אסותא
מרכז המבקרים של השפד"ן
מבני חינוך ממוגנים | אדריכלית רחל ולדן
שמונה יחידות דיור | אדריכל דן ראובני
יקב קדמא | אדריכלית דבי שור אליאסי
מלון בוטיק ווסט אשדוד | אדריכל דרור רימוק
הפקולטה לאומנויות באוניברסיטת חיפה | מנספלד קהת אדריכלים
בית הלוחם באר שבע | קימל אשכולות אדריכלים
בית הקיר המרחף | שמואלי עידו אדריכלים
דירת 40 מ"ר | ספארו אדריכלים
בדרך לים | דרמן ורבקל אדריכלות
מפעל מחזור RDF | צ. מוססקו אדריכל ומתכנן ערים בע"מ
HOUSE K | אורבך-הלוי אדריכלים
מתחם שדרת התקוות, גני תקווה | אדריכלית גויס אורון
בית חינוך תיכון שער הנגב | אדריכלים מנספלד קהת, יובל גני אדריכלים
שכונת מגורים בגן יבנה | צחי הלברשטט אדריכלות
פיתוח מרכז בת גלים | בנימין איזק אדריכלים ומתכנני ערים
אדריכלות ישראלית  >>  מתחם הכניסה לירושלים

מתחם הכניסה לירושלים

24/08/2009

 


לפני כחודשיים הכריזה עיריית ירושלים על משרד האדריכלים פרחי-צפריר כזוכה בתחרות הפומבית לתכנון מתחם הכניסה.

בכדי להבין את מהות ואופי התחרות מצורפת תחילה ההזמנה לתחרות הכניסה לעיר ירושלים

אני מזמין אתכם ליטול חלק באחת מהתחרויות המרתקות ביותר בירושלים, בירת ישראל.

מדובר בתכנון מתחם אשר יהווה אחד מהמוקדים החשובים ביותר לעיר ובחובו ישולבו מרכז עירוני ראשי למסחר, מלונאות, תעסוקה, תרבות, פנאי נופש ומרכז תחבורה ראשי לעיר.


המתחם בעל חשיבות אסטרטגית ומרכזית בשל מיקומו בשער הכניסה המערבית לעיר וממנו מתחיל ציר רחוב יפו המקשר בין מוקד זה והעיר העתיקה.


אל המתחם מתנקזים גם השטחים הפתוחים של העיר- גן סאקר והמשכו לעמק המצלבה מדרום מזרח ופארק עמק הארזים וליפתא מצפון מערב.


לצד משרדי ממשלה, מלון הילטון, בניני האומה, התחנה המרכזית, שכונת משרד החוץ ותחנת הרכבת הכבדה הניבנים כיום, ישנם שטחים נרחבים שטרם מוצה הפוטנציאל החבוי בהם.


שטחים שיאפשרו בנית מרכז ראשי בו ישולבו שימושים נבחרים שיקשרו בין שלל הפעיליות העתידיות לבין הפעיליות הקיימות כיום.


על המתחם לאפיין את ירושלים על כל רבדיה ומורכבותה, החל מהיותה עיר היסטורית ומוקד עליה לרגל מזה אלפי שנים ועד להיותה עיר מודרנית, עיר בעלת מבנה דומוגרפי הטרוגני, ובירת מדינת ישראל.

מיקומו הייחודי של המתחם בכניסה המערבית הינו "משוחרר" מאילוצי הקירבה למוקדים ההסטוריים ומהווה הזדמנות ליצירת מוקד מודרני תוך איזון ראוי לעיר העתיקה וסביבתה, הטמעת שפת תכנון ירושלמית מודרנית הנבנת מערכיה, תבנית הבניה האופיינית וערכי הנוף הסובבים אותה ותוך בחינה מושכלת של שאלת גובה הבינוי במתחם.


אנו מצפים כי המרכז יהיה פעיל, שוקק חיים במהלך כל שעות היום, ישכיל לנהל את תנועת האנשים הרבה, כך שלא תהיה רק תנועה עוברת אלא תנועה " עוצרת ".

תנועה המזמינה ליטול חלק בפעילויות המגוונות במתחם ובחללים הפתוחים בין המבנים השונים.

חשוב שהמתחם יהיה פתוח ובו זמנית יחבר לשאר המוקדים בעיר ולצירים המרכזיים ולא מתחם סגור בפני עצמו.

אני מאחל לכל מי שיבחר להשתתף בתחרות הצלחה רבה ותחושה של התרוממות רוח מעצם היותו חלק מהחזון הנבנה לירושלים.

בברכה

אדריכל שלמה אשכול

מהנדס העיר ירושלים



ההצעה הזוכה של פרחי-צפריר אדריכלים : 
מבוא העיר – הצעה לתחרות הכניסה לעיר


מבוא העיר

'מבוא העיר', בכניסה המערבית לירושלים, הינו רובע עירוני אינטנסיבי המשלב בתוכו חיים עסקיים, פעילות מסחר, תרבות פנאי ונופש, סביב מרכז תחבורה ראשי.

בתוך רצף המע"ר הקושר את קצוות העיר, רובע 'מבוא העיר' הינו  עוגן  מערבי "משוחרר", עכשווי, סובלני ופתוח מול עוגן המסורת , הקדושה והרוח המזרחי - העיר העתיקה. רובע 'מבוא העיר' מציע חיים עירוניים תוססים עשירים ומגוונים בתוך מרחב ציבורי מטופח, מגוון ורציף, עם העדפה מובהקת להולכי הרגל באופן המאפשר להם שהיה נוחה, מוגנת, מרתקת ופעילה.



שדרות שז"ר

שדרות  שז"ר מהוות סביבה ידידותית ומזמינה לפעילות ותנועה של הולכי רגל. בשני צידי הרחוב שדרות עצים רחבות (כ-10 מ'), מלוות בחזיתות פעילות של בניינים המקרים רצועת קולונדה מוגנת לתנועת הולכי הרגל.


השדרות מהוות חוליה אורבנית ירוקה המקשרת בין גן סאקר ממזרח לעמק הארזים (ליפתא) במערב.

עיקר הפעילות הממונעת בשדרות שז"ר הינה של תחבורה ציבורית. משני צידי הרחוב תחנות אוטובוסים ומוניות. במרכז - תחנת הרכבת הקלה של הקו הירוק העתידי, ובצידו הצפוני תחנת הרכבת הכבדה ותחנת הקו האדום של הרכבת הקלה.


כל אלה עושים את רובע 'מבוא העיר' אזור מוטה תחבורה ציבורית בעל נגישות מלאה להולכי רגל ובעל כושר נשיאה תחבורתי גבוה במיוחד.

התנועה המנועית של רכב פרטי ברחוב מצומצמת לתנועה מקומית בלבד. (התנועה העוברת מופנית למעבר התת-קרקעי).


רחבת האומה

רחבת בנייני האומה

'בנייני האומה' הוא אחד מהמוסדות החשובים בירושלים, בו מתרחשים אירועים בעלי חשיבות לאומית, חברתית ותרבותית. 'רחבת בנייני האומה' היא תשובה אורבנית לנתק בין 'בניני האומה', המצויים במפלס מוגבה ביחס לרחובות העיר והוויתה היומיומית. מרחב רציף של כיכרות, רחבות, פינות מנוחה מחוברות יחד לעקלתון משופע המקשר את שדרות שז"ר אל המפלס העליון של בנייני האומה. לעבר עקלתון הכיכרות מופנים חללי הפעילות הייצוגיים של המוסד, וכן שטחי מסחר ותצוגה.


ב'רחבת בנייני האומה' מערך של חיבורי תנועה להולכי רגל פתוח לציבור, המקשר בין מפלס הרחוב, הגן העליון, תחנות הרכבת, ומפלסי החניון התת-קרקעי. המערך כולל גשר, מדרגות נעות, מעליות, וכיו"ב.



כיכר השער

השער

ירושלים קבעה לה שער חדש במבואה המערבית - שער גדול, חגיגי, ספקטקולרי - גשר המיתרים. רובע 'מבוא העיר' המשיק לשער חדש זה ורואה בו הזדמנות חזותית ייחודית ואתגר אורבני.


סביבת הגשר מטופחת לשם יצירת איזון בין תנועת כלי הרכב הגדולה בכניסה לעיר לבין פעילות של הולכי רגל במקום. מתחת לגשר וסביבו מתוכננים מרחבים בלעדיים להולכי רגל המאפשרים להנות מהחוויה החזותית של הגשר ב'נגיעת יד'.


שדרת הולכי רגל רחבה - 'שדרת הגשר', מובילה מתוככי הרובע אל רחבת השער כאשר עמוד השער נצפה לכל אורך השדרה.


מעל הכל, הבינוי ברובע נמנע מלהתחרות בגשר המיתרים וליצור סביבו 'רעשים' חזותיים. הבינוי בסמוך לגשר מרקמי, צנוע וסובלני באופיו ובמימדיו. בניה גבוהה מתוכננת במרחק סביר המבטיח דיאלוג של כבוד הדדי.



כיכר הרובע


כיכר הרובע ושדרת הגשר

השלד הציבורי של רובע 'מבוא העיר' כולל את 'כיכר הרובע' ו'שדרת הגשר'. הכיכר המצויה במרכז הרובע הינה מרחב פתוח בשטח של כ- 8 דונם, מוקף בבניינים רבי קומות לשימושי תעסוקה ומלונאות. מרבית שטחה של הכיכר בלעדי להולכי רגל, לתנועה, שהיה ומנוחה, ולאירועים מזדמנים.


הכיכר משמשת רחבת כניסה חגיגית לבניינים הסובבים אותה וביניהם כניסה משנית למתחם בנייני האומה. בשולי הכיכר ממוקמת תחנה של הקו הירוק של הרכבת הקלה העתידית.


בין מרחב שער העיר לכיכר הרובע מקשרת 'שדרת הגשר' - שדרת הולכי רגל רחבה, ירוקה, מלווה בקולונדות מסחריות ופינות מנוחה. האלמנט החזותי הדומיננטי בשדרה הינו גשר המיתרים הניבט לכל אורכה.


תכנון: פרחי-צפריר אדריכלים
טקסט והדמיות: פרחי-צפריר אדריכלים

בניית אתרים Signed by   המגדלור 15 ת.ד 8201 יפו 61082 03-5188234      
  עמוד הבית  
© כל הזכויות שמורות