מאמרים ודעות
הנתק השלישי
התערבות אדריכלית באובייקטים קיימים
אדריכלות בשרות הקריקטוריסט
קניון סוף הדרך
אדריכלות פארא-מרכזית
משולשים
קו פתוח
ללמוד מפריז
כתמים שחורים
National Park(ing) Day
WW Architecture
צפוף בטירוף
מאמרים ודעות  >>  קניון סוף הדרך

קניון סוף הדרך

02/10/2009
יבוא היום ונראה תיירים משוטטים בקניונים נטושים, במרכזי קניות ענקיים שהפכו לפסל סביבתי מטריד וישמעו סיפורים צבעוניים על החיים המרתקים שהתנהלו שם לפני פחות ממאה שנים.


בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת התחיל עידן המרכז המסחרי הקופסתי, הסגור, התיאטרלי והממוזג שקיבל את הכינוי הישראלי – "קניון". המושג "קניון" הוטבע באותם שנים על ידי דויד עזריאלי ומשמעותו היה חיבור של קניה וחניון. אדריכל דויד עזריאלי, יזם הקניון, קנייון איילון  ברמת גן, הבין כי בארץ אין עוד חיה כזאת, מבנה שכבר היה קיים שנים רבות בארה"ב ובקנדה. הוא נתן לאדריכל נחום זולוטוב תכנית של מרכז מסחרי גנרי מקנדה, מלבני וחד קומתי עם רחוב מקורה ושתי חנויות עוגן, אולמות להקרנת סרטים ואזור ל"פאסט פוד".  עזריאלי ביקש ממנו לתכנן משהו דומה. תכנית זו הייתה הבסיס לתכנון קניון רמת גן ופריחתו המלאכותית והמטאורית של ה"קניון" הארץ ישראלי.

 

אדריכל נחום זולוטוב (שתכנן גם את מבנה דירות וסופרמארקט הראשון ברחוב בן יהודה בת"א) נהנה לבקשה וכך עוצב מרכז הקניות הראשון וצמוד אליו חניון חופשי, פתוח וענק. כך פרץ המושג "קניון" לחיינו, כך חדר המקום הזה לתרבות שלנו ובעיקר לצעירים של אז שמשכו את השם הזה שנים רבות והנחילו אותו לדור שאחריהם.
 
קניון עזריאלי, צילום: יוסי מטלון                                     קניון עזריאלי ת"א

סיבות חברתיות, כלכליות, תרבותיות ולוגיסטיות הביאו להקמת מקדש הקניות והצלחתו כמחליף לשוק הפתוח והצבעוני, למרכז המסחרי הקהילתי והאינטימי או לרחוב העירוני המסחרי הנוח והקרוב. הקניה הפכה ממעשה אישי אינטימי למחזה תיאטרלי מצועצע ,המקום שקושט בצורה מגרה ומפתה, גרם לאדם להשתעבד למקום ארעי ולמותג משקר, המרחב הזה יצר פודיום, במה נוחה להיראות ולהפגין נוכחות רעשנית כלכלית וחברתית, החלל הסגור מחק את היופי והאיכויות הקיימות והגביר את משמעות הגלובליזציה המתעתעת ששינתה את האותנטיות הכנה. הנסיעה לקניון ברכב הפכה לחוויה, כמו מבוא ל"דיסני-לנד" קניוני, חלק מההשתעבדות למעשה הקניה שמורכב משלבים תנועתיים רבים. סיבות וגורמים רבים נתנו לקניון את חשיבותו הכמעט דתית, מיסטית, בחיינו היום יומיים.


 
רחוב מלא אדם בפאריז, צילום: יוסי מטלון               רחוב מלא אדם באמסטרדם, צילום: יוסי מטלון

מרכזי הקניות מנסים לספק לצרכן תחליף מלאכותי לרחוב המסורתי ולתהליך הקניה החברותי והאינטימי. הקופסא יצרה אשליה, תיאטרון של שרשראות לוכדות, אירוע כפייתי סביבתי של קונים שהושפעו משטיפת מוח שיווקית שפגעה לא פעם באינטליגנציה של הקונה. הקונה בקניון איבד את שיקול הדעת הבריא וכעת הוא רוצה ומחפש להשיב לעצמו את אותה עצמאות שנלקחה ממנו בשנייה שדרכה רגלו בקניון האטום.

 
 
קניון נטוש בכיכר אתרים, ת"א,צילום: יוסי מטלון        קניון נטוש בארה"ב, קנטאקי.

 
קניון נטוש בארה"ב, קנטאקי.                                  קניון נטוש למכירה בארה"ב.

עכשיו, וזה לא עניין של סגנון או טראנד, הנטייה היא לאקו-אדריכלות, לחסכון ולא לבזבזנות או לשימוש יתר חסר אחריות במשאבי כדור הארץ, השפיות חוזרת למחוזותינו. הרצון הנוכחי הוא להצניע לכת, להגיע רגלית או באופניים לכל מקום. הגישה המלוקקת לאדם קיבלה שינוי והפכה לאמיתית יותר, יש צורך ורצון להכיר את בעל המכולת, להיכנס למקום קטן ושקט ולקבל "שלום" אמיתי, לשבת על ספסל עץ אמיתי ולא על חומר פלסטי דמוי עץ, לעמוד בתור כאדם ולא כמספר, להכיר את העומדים בתור ולקבל חיוך, האותנטיות מתחילה להמיס את הגלובליות, השורשים האמיתיים רוצים להצמיח שוב את הפרח שנבל ובעיקר, כולנו חפצים להפסיק להיות טכניים, "בובתיים" ופלסטיים.

 
 
שוק הכרמל, ת"א, צילומים: יוסי מטלון


מאז שנות השמונים, מאז אותו מפגש גורלי בין האדריכלים דויד עזריאלי ונחום זולוטוב, ראינו אולמות מלאים באדריכלים שמתכננים קופסות ענקיות "פלסטיות". האוכל המהיר, חללי בתי הקולנוע והשיטות המתחדשות למשוך את הקונה העסיקו את מייטב האדריכלים בארץ. המציאות מראה כי בזמן הקרוב יאלצו אותם אדריכלים לתכנן שימוש חלופי, הגיוני וטבעי יותר, לאותן קופסאות אטומות. בארה"ב, מקום הולדתו של הקניון (שמו הישראלי), המיתון מתרחב ותופס תאוצה, הקניונים
 (malls)  ומרכזי הקניות הענקיים נ פגעים וחלקם נושמים את מנת החמצן האחרונה שיש להם ואחרים אף נסגרים. מגה- סטרוקטורות מרחביות אלו יאלצו לעבור שינוי, בכדי שלא יהפכו לשלד עצמות, לפגר, יהיה צורך להתאים אותם בצורה יצירתית לשימושים צנועים יותר.

 

הנפח והאסטטיקה של מבנים אלו חייבים להשתנות, חייבים לייצר עבורם עתיד אחר. צריך למצוא להם  תחליף שימושי הגיוני, שימוש שיכול למלא את הוואקום האדיר שנוצר בתוכם. במבט ראשון נראה כי מגה-מבנים אלו נוצרו לשימוש אחד בלבד, לא פשוט לפרק אותם, לנגוס בהם או להקטין אותם. השיטה הקונסטרוקטיבית, הבטיחותית ודפוסי התנהגות קצת מקשים על התאמת המבנה לשימוש אחר.

 

שלט של כנסייה שנמצאת בתוך קניון לשעבר           סיפריה בארה"ב, מונטנה, בקניון לשעבר (K-MART)     

למרות זאת, מתברר כי יש דרך להפוך פיל מת לפיל שימושי. בארה"ב, מבנים רבים של רשת החנויות
Wal-Mart  וחברה אחרת בשם Circuit City שסגרה 155 מרכזי קניות, מצאו מספר שימושים חלופיים למבנים אלו. קניונים נטושים (Deserted Mall) מצאו שימוש אחר,  חלקם חולקו למספר נפחים ומשמשים ככנסיות, מוזיאונים, שוק פשפשים (plea markets) , לופטים לאומנים, פארק מים, מרכזים רפואיים, מגורים לגיל השלישי, מרכזים לגידול מזון אורגאני ואפילו בתי ספר.


 
כנסיה בתוך חלל שהיה קניון (WALL MART) בפלורידה, ארה"ב.                      קניון נטוש בארה"ב.
 

הקניונים השתולים, החנוקים בתוך קופסאות גדולות נמוכות, בתוך מבנים שכל חזיתותיהן אטומות, נראות, הם לרוב מבנים שעומדים בודדים בשטח. אלו מבנים מנותקים מנפחים אחרים. לאור זאת ומניסיון העבר בארה"ב, אנו רואים כי מרכזי קניות נטושים יוצרים חממה ל"וואנדאליזם" ואלימות, מביאים פשע ומורידים את ערך הרכוש. מבנה "קניוני" שנשאר נטוש שנים רבות הופך למגנט של בעיות חברתיות, כלכליות ותרבותיות.


אני מציע לחובבי הנוסטאלגיה ומקצועני התיעוד ההיסטורי, להתחיל לאסוף חומר אודות התפתחות הקניונים בישראל, לתעד בעזרת תוכניות של אדריכלים, לבצע ניתוח אדריכלי ומילולי, לחפש צילומים שצולמו בעת הפתיחה ובעת הסגירה ולתעד את כתיבתם של המבקרים האדריכליים, לרשום את התפתחותם של הקניונים בארץ ואת מקורם שמעבר לאוקיאנוס. יהיו הרבה מחקרים שינסו לפענח ולהבין את התהליך שגרם לסוף הטראגי של הקניון, מרחב שגרם לאושר זמני ומלאכותי לרבים. אני מניח שנראה סרטים ותערוכות שיציגו לפנינו בצורה צבעונית ואיכותית את סופם של החללים העצומים שיצרו מקדשי קניות מונומנטאליים אך זמניים.

 
מרכז מסחרי קהילתי ישן במעוז אביב, צילום: יוסי מטלון        מרכז מסחרי קהילתי חדש ברחובות, צילום: יוסי מטלון

 
מרכז מסחרי קהילתי ישן, בית לסין, ת"א, צילום: יוסי מטלון        פאסז' קיים ברחוב אלנבי בת"א, צילום: יוסי מטלון


מרכז קניות החדש שיבוא במקום הקניון, יהיה קבוצה של מספר חנויות מוקפות מצד אחד במקומות חניה ומצד שני בצמחיה ושטח פתוח. המרכז הזה ישתלב במקומות רבים, במרקם של הקהילות הפזורות בעיר, קרוב למקומות שבהם חיים אנשים, בנקודות גישה נוחות שיאפשרו קניה אנושית בשילוב עם נקודות חיים שיאפשרו התקהלויות חברתיות מצומצמות. חלופה אחרת תהיה תחייתם של הפסאז'ים, חידוש הישנים ובניה של חדשים.

אני בטוח כי יבוא היום ונראה תיירים משוטטים בקניונים נטושים, במרכזי קניות ענקיים שהפכו לפסל סביבתי מטריד וישמעו סיפורים צבעוניים על החיים המרתקים שהתנהלו שם לפני פחות ממאה שנים. לא קשה לדמיין את  גורלם של הקניונים בישראל בעתיד הלא רחוק.


 
קניון נטוש בניו יורק                                               קניון נטוש בניו יורק



בניית אתרים Signed by   המגדלור 15 ת.ד 8201 יפו 61082 03-5188234      
  עמוד הבית  
© כל הזכויות שמורות