חולמקום – תערוכת יחיד לאמן עפר גרינולד

על התערוכה

חולמקום

תערוכת יחיד לאמן עפר גרינולד

תפתח ב-13.9.21

בגלריה בבית האדריכל

אוצרת: דנה גורדון

 

עפר גרינולד, אמן רב תחומי, בוחן את המיתולוגיה תלוית-המקום האישית והמשפחתית שלו באמצעות שלוש סדרות של עבודות שנוצרו במיוחד לתערוכה. התערוכה מציעה כניסה אל מרחב הזכרון-חלום של גרינולד – החל באדמות אבותיו בגרמניה, דרך שדות ארץ ישראל ועד לבית המשפחה בבני עטרות. האובייקטים בתערוכה ממשיכים להתפתח ולהשתנות במשך הזמן, בכפוף לחומרי הגלם האורגניים בהם גרינולד משתמש, ומציגים את מרחב הזכרון-חלום כהווה מתמשך.

 

 

העבודות בתערוכה מייצגות מרחבים שונים בזכרון האישי והמשפחתי; סדרת העבודות הראשונה, מציגה את המרחב המיתי של דור הסבים – מרחובות פרנקפורט לשדות ישראל, והיא מורכבת תצלומי אוויר היסטוריים. התצלומים מצויירים מחדש במעבדת ביולוגיה, באמצעות תפטיר (mycelium, רשת קורים המרכיבה את שורשיה של פטריה) בטכניקה של ציורי נקודות. בסדרה זו, גרינולד מנכס במודע ובמכוון שפה חזותית והקשר תרבותי של אמנות אבוריג’ינית שנועדו להעביר סיפורי מורשת לדורות הבאים. אמנות זו, קשורה עם סיפורי “זמן החלום”^[1] והיא מועברת מדור לדור ומסמנת באורח סמלי אתרים גיאוגרפים, שבעבר התרחשו בהם אירועים מיתולוגיים.

בסדרה השניה זמן החלום מספר מיתולוגיה של מקומות מהעבר הקרוב, של דור ההורים. הסדרה מגלמת את הפער בין המיתולוגיה לזכרון האישי – היכן נגמר הסיפור ומתחיל הזכרון הממשי? מקומות אלו מוצגים בקנה מידה קטן וקרוב יותר; הנקודות מתחברות לקווים ונוצרים גרידים של רחובות ירושלמים ושל שדות חקלאיים בבני עטרות, אותם גרינולד מחייה ומחבר להווה באמצעות חומר חי – נבגי פטריות. העבודה עם חומר חי הופך את הציורים בשתי הסדרות לחפצים חיים ודינמיים, ואת “זמן החלום” של גרינולד להווה מתמשך.

 

הסדרה השלישית מייצגת  מיתולוגיה של מקומות מהזכרון האישי של גרינולד, אלו הם מקומות ואובייקטים מילדותו. בשונה משתי הסדרות האחרות, הזכרונות מגולמים באובייקטים תלת מימדיים היצוקים בזפת – חומר שקורס, נמס, ומעוות את האובייקט עד כדי שינוי מוחלט.

 

עפר גרינולד, אמן רב-תחומי הפועל בפיסול ומיצב. פעילותו בעולם האמנות מושפעת מעשייה מתמשכת בבונסאי, אשר שהובילה אותו לעסוק בחקר תהליכים (אישיים, חברתיים, תרבותיים, טכניים ואמנותיים), ובמתח שבין המתמשך לרגעי. עבודתו מתאפיינת בשילוב מדיות המאפשר ניגודים חומריים, אסתטיים, וקונספטואליים. עבודותיו העכשוויות צומחות מן המסורות השונות שעיצבו את זהותו – מסורות תרבויות, מסורות דתיות ומסורות אמנותיות. תחושת הביקורת כלפי מסורות אלו מצד אחד, וקבלה שלהן מאידך, מקנה לעבודות דינמיות, ומדגישה את הדיסוננס שבין המסורת כאובייקט סטטי, לבין התהליכים של החברה הפועלת לפי מסורות אלו.

לעמוד האירוע בפייסבוק לחצו כאן

התערוכה מוצגת בגלריה בבית האדריכל

אירוע פתיחה יתקיים ב- 13.9.21 בשעה 20:00 – לפי הנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף בתאריך זה.

התערוכה תנעל ב4.11.21

 

רחוב המגדלור 15, יפו

ימים א-ה 10:00-15:00

לבירורים ותיאומים: 03-5188234

 

 

[1] זמן החלום מתפקד כמושג מיתי, כבסיס הקיום האנושי וגם כתבנית המעניקה משמעות ליחסים חברתיים. הוא האירוע המיתולוגי שהתווה לאבוריג’ינים את “תוכנית החיים” שלהם. חשוב לציין כי זמן החלום אינו היסטוריה אלא מיתוס, כלומר דבר הממשיך להתקיים ומשפיע על חיי ההווה. הפעולות הדתיות באות לקיים ולשמר אותו, והן מקבלות משמעות שאינה סמלית בלבד אלא גם מעשית ממש – על ידי הכניסה המחודשת לזמן החלום.

צוטט מתוך: אביבית משמרי, הקרב על זמן החלום, האייל הקורא http://www.haayal.co.il/story_1741